הרבה פעמים קורה לנו שמשהו מציק , מעצבן, מרגיז, מעליב, גורם לנו לתחושה לא טובה.
ועכשיו לא נעים לנו, יש בתוכנו תחושה שאנחנו רוצים להיפטר ממנה ומהר. ולכן מה אנחנו עושים באופן אוטומטי? משליכים החוצה ומעבירים אותה אל מישהו אחר. אנחנו בטוחים שאם מישהו או משהו ישתנה מחוץ לי, אז נרגיש טוב, אז יחזור להיות רגוע בתוכנו.
לדוגמה, אני מתעצבנת שהילדים מבלגנים את הבית, אם רק הבית היה מסודר הייתי רגועה ושלווה- העברתי את האחריות לתחושה הזאת לילדים ולמצב של הבית.
עכשיו הילדים הם אלה שצריכים להשתנות ולהיות יותר מסודרים.
עוד דוגמה, אני נעלבת שבעלי לא חוזר בזמן הביתה, אם הוא רק היה מגיע בזמן הייתי שמחה- העברתי את האחריות לבעלי.
עכשיו בעלי צריך להשתנות ולהגיע בזמן.
קוראים לזה: להאשים. במקום לקחת אחריות על עצמי ועל התחושות שלי ולהבין שהתיקון הוא רק אצלי, אני מאשימה מישהו אחר ומצפה שהוא ישתנה.
להאשים זה בעצם מצב שאני מוצאת בעצמי משהו לא נעים, ובגלל שלא נעים לי איתו אני זורקת אותו החוצה על מישהו אחר.
ההפך מלהאשים זה לקחת אחריות על החיים שלי ולהבין שאין אופציה שמישהו יהיה מואשם, או לא צודק, או לא בסדר או טועה.
לקחת אחריות על החיים שלי זה להבין שאני אחראית בכל רגע על הצרכים שלי, ואני אחראית בכל רגע למלא אותם (או לבקש ממשהו שיעזור לי במילוי שלהם) ולעשות לי טוב. אף אחד לא אחראי על זה חוץ ממני.
וגם בלידה זה אותו הדבר. כאשר אני מבינה שאני ורק אני אחראית ללידה שלי ומה ארגיש בה ושכל הצרכים שלי ימולאו במהלך הלידה, אני מבינה שכדאי לי ללמוד בדיוק איך ללדת, מה יעשה לי שם טוב, מה התפקיד שלי בלידה ובקיצור, איך יולדים.
ברגע שאחליט שאני יולדת לידה אוהבת ומהנה ומביאה את התינוק שלי בשמחה לעולם, לא יהיה אופציה להאשים את המיילדת בזה שהיא לא זורמת עם לידה טבעית, או את הרופא שהלחיץ, או לפעמים יש תפניות חדות בלידה שאפילו לוקחות אותנו לניתוח קיסרי, וגם לזה לא אתן להרוס לי, כי בכל מצב או סיטואציה אני אחראית ללדת לידה אוהבת ומהנה. האחריות היא רק עלי ורק שלי.
אני בעצמי ילדתי ארבע לידות טבעיות ומהממות והלידה החמישית שלי הייתה בניתוח קיסרי. והגילוי היה מדהים בשבילי, שאפשר ללדת לידה אוהבת ומהנה בכל מצב! אפילו בניתוח קיסרי! מהרגע שהגעתי לבית חולים קיבלתי החלטה להביא את התינוק בשמחה לעולם. ובאמת כך היה.. ובלי שהאחיות או הצוות בניתוח ידעו על ההחלטה הם התגייסו לעזור לי בה. ותוך רבע שעה התינוק שלי היה בחוץ. מתוק, מהמם ואהוב!!
אז איך עושים את זה? איך מעבירים את כל האחריות לידיים שלנו בלי להיות מושפעים מאף אחד?
אז קודם כל, הדבר הכי חשוב זה החלטה. פשוט מחליטים עם כל הלב שהלידה הזאת הולכת להיות לידה אוהבת ומהנה, בכל מצב.
דבר שני, רוכשים כלים שיעזרו לנו במהלך הלידה.
הכלי הכי חשוב זה לדעת להרפות, כדי לשחרר את כל ההורמונים שעוזרים לנו במהלך הלידה.
זה נשמע פשוט, אך כדי להרפות במהלך הלידה חייבים לתרגל כל ההיריון את יכולת ההרפיה שלנו. כמה שיותר נתאמן נצליח יותר להרפות בלידה עצמה.
כלי נוסף זה לאמץ לנו אמונות שתומכות בנו ובהיריון שלנו. לאמונות וציפיות יש נטייה להגשים את עצמן וכמה שהאמונות שלנו בקשר לגוף וללידה שלנו יהיו טובות כך הלידה שלנו תהיה יותר טובה.
עוד כלי חשוב זה עין טובה עלינו ועל כל הצוות שבא לעזרתנו. להאמין באמת שכולם הם שליחים נאמנים שבאו לעזור לי להביא את התינוק שלי באהבה לעולם. כל אחד יעזור לי כמיטב יכולתו ומזווית הראיה שלו. אבל המטרה שלהם היא רק אחת, לדאוג שאני והתינוק שלי נצא מהלידה הזאת בריאים ושלמים.
כאשר הצוות הרפואי רואה שיש כאן אישה רצינית, שבאה ללדת והיא יודעת איך עושים את זה, מתייחסים אליה בהתאם. סומכים עליה, מאפשרים לה, זורמים איתה..
אם את רוצה לרכוש כלים אלו ונוספים כדי להגשים לך את החלום ללדת באהבה והנאה את מוזמנת להצטרף ל”הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה”.
אני מזמינה אותך לצפות ביוטיוב בסרטונים של נשים מהממות ומעוררות השראה שילדו עם “הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה.”