IMG-20180220-WA0010“רציתי להסב את תשומת ליבן של האמהות שבדרך ולפנות לנשים שנמצאות בהריונן הראשון ולומר שבהתחלה הייתי סקפטית.
בואו, אני לא מקבלת אחוזים ולא שום דבר על מה שאני הולכת לספר לכן כאן, דעתי האישית היא אובייקטיבית לחלוטין.
הגעתי במקרה לנוסחה ללידה אוהבת ומהנה דרך סרטון ביו טיוב. בסרטון הופיעה אישה צעירה אשר סיפרה כי זהו הריונה הראשון והיא מקשיבה לתהליכים מידי יום וזה מצליח להרגיע אותה. לאחר מכן רואים סרטון של אותה אישה צעירה מחבקת את בנה הרך הנולד ומספרת את חווית לידתה. משם הגעתי לסרטון ועוד סרטון ועוד אחד וכולם מדברים שם על כך שהן חוו איזושהי עוצמה אינטנסיבית במהלך גלי האהבה וגלי ההחלקה, אך לא היה שום תיעוד או זכר לתיאור של כאב. החלטתי שאני רוצה לנסות!
רכשתי את הנוסחה ומידי שבוע היה נשלח לי לתיבת המייל שלי תהליך חדש להאזנה.
בתהליך, נשמע קולה המרגיע והממכר של יפה! פשוט התמכרתי לשמוע את התהליכים והייתי מחכה להיות לבד ולהקשיב להם.
בשבוע 36 להריון תוך כדי חופשה באילת, התגלה אצלי קריש דם נדיר בבלוטת מעל לכליה אשר גרם לי לכאבים עזים וחוסר שקט. במשך 4 שעות נסיעה מאילת לבי”ח שערי צדק סיפרתי לעצמי סיפור של תהליך מסוים וזה עזר לי להרפות מהכאב (הכאב היה יותר גרוע מכאבי הצירים).
את החודש האחרון של ההריון עברתי עם הזרקות פעמיים ביום של מדללי דם. 
בשבוע 40+1 הגעתי למעקב הריון בקופת חולים עם טשטוש בראיה, הופנתי למיון והוחלט שלאור המצב של הקריש דם יתנו לי זירוז ויילדו אותי. 
זה היה יום לפני ערב חג שבועות ולא רציתי לעבור את החג בבית חולים, דיברתי עם הפרופסור מנהל המחלקה והוא אמר שהוא יבדוק אותי ואם אין שום התקדמות ישחרר אותי ואחזור במוצאי החג. הוא בדק אותי ואמר “פתיחה 2.5 מחוק 80%!” יש לציין שלא נתנו לי כלום לזירוז עדיין ולא הרגשתי כלום!
התחילו להכין לי חדר לידה ואני בינתיים מתחילה להפעיל את התהליכים בטלפון מחובר לאוזניות. 
לאט לאט התחלתי להרגיש קצת צירונים אבל לא משהן כואב מידי…
בשעה 15:30 לפני כניסת חג השבועות נכנסתי לחדר לידה.
ביקשתי מהרופא לנסות לדחות כמה שאפשר את הזירוז. בשעה 17:00 נכנסה המרדימה ונתנה לי אפידורל.
הצלחתי לדחות את מתן הפיצוטין הארור עד לשעה 22:00 לאחר שהבנתי כי אין התקדמות בפתיחה (3.5) 
בשעה 23:00 חילופי משמרות, האחות בודקת אותי “פתיחה 4” היא אומרת “אני לא רוצה לבוק אותך כל חצי שעה, תגידי לי שתרגישי שזה כבר לוחץ לך”.
בשעה 3:40 אני צורחת שלוחץ לי ושיקראו לה והיא מיילדת מישהי אחרת… פה זה השלב שכבר הרגשתי הכל! הרגליים התעוררו ויכולתי להזיז אותן.
בשעה 4:45 נכנסת האחות ובודקת אותי “פתיחה מלאה! תתחילי ללחוץ מתי שאת מרגישה ציר”
באמת הרגשתי כל גל וגל של אהבה אבל ממש כל חצי דקה!
לוחצת לוחצת במשך שעה וחצי שלב הלחיצות, כולי באפיסת כוחות וכל הזמן רק מדמיינת בראש את התינוקת שלי יורדת בתעלה.
פתאום אני שומעת “לא ללחוץ לא ללחוץ!” ואז אחרי דקה אני רואה את הקטנה הזאת שוכבת עליי יפייפיה!!! נולדה 3.400 ק”ג
יש לציין שילדתי לידה ראשונה ללא תפרים.
הנוסחה הזאת עובדת!
קודם כל היא הרגיעה אותי לפני הלידה, הרגשתי כל פעם שאני שומעת את התהליכים שהתינוקת שלי מקשיבה להם גם.
דבר שני, זה גרם לי לפתח סוג של הרגשה אוטופית בכל הקשור ללידה עצמה. משהו כמו שבועיים לפני הלידה ביקשתי מיפה שתתקשר אליי, עשינו בטלפון דמיון מודרך ואני זוכרת שזה מאוד עזר לי, זה גרם לי להבין שהגוף שלי יודע את העבודה ואני רק צריכה להרפות!
בנוסף, שמתי לב שהתינוקת שלי היא ילדה רגועה וטובה וממש לא מהתינוקות שבוכים הרבה.
יפה ואביבה הצדיקות..
תודה רבה על כל העזרה והתמיכה ועל החסד הזה שאתן משתפות את הנוסחה המדהימה הזו עם עוד אמהות 🙏
אוהבות
בר ויעל “
IMG-20180220-WA0011“אז החלטתי גם אני לכתוב סיפור לידה. יצא ארוך, תהנו 😉
ידוע שכל לידה מתחילה מהריון אז מה ואיך היה בהריון שהשפיע על הלידה?
נכנסתי להריון חודש וחצי אחרי הפלה בציטוטק כי העובר לא התפתח. 
חיכיתי להריון הזה כל כך, מהרצון להיות אמא 🙂 
נחשפתי לנוסחה ללידה אוהבת ומהנה דרך אחותי וחיכיתי להריון כדי לחוות מה שהיא תיארה, אז כבר בשבוע 19 קניתי את הנוסחה והתחלתי לשמוע תהליכים. ממה שהבנתי זה דומה להיפנו-בדיעבד הייתי בוחרת בהיפנו כנראה…. (פירוט בפרטי למי שתרצה) 
אז שמעתי תהליכים ועשיתי המון הרפיות ודמיון מודרך- מה שעזר לי לישון לילות שלמים שינה טובה ועמוקה. 
הייתי מטופלת בדיקור סיני עוד לפני ההריון והמשכתי וזה נתן תמיכה מדהימה לגוף.
הקפדתי על ספורט ויוגה. להיות בתנועה ולא להתעצל לבכלי יטען שלא מספיק 😉 )
שבוע 35 התחלתי לקחת פורמולות מיצוי של עלי פטל כי אחרי בירור הבנתע שחליטה אין סיכוי שאשתה בכמות המספיקה לכדי השפעה. 
שבוע 36 התחלתי רפלקסולוגיה להשראת לידה והמטפלת המדהימה רקחה לי פרחי באך כל שבוע מחדש לפי הצורך של אותו שבוע. 
הייתי בטוחה שאלד בשבוע 40. אין סיבה שאחרי. אפילו אפשר לפני… רציתי כל כך ללדת. 
שבוע 40 הגיע ועבר לאיטו ולא קרה כלום. (הייתי עם ברקסטונים מתחילת שמיני והיו לילות שהיו צירים וכאבי מחזור שכל כך קיוויתי שזה זה, ו..לא…) 
באמצע שבוע 40 לא הרגשתי תנועות, התלבטתי אם ללכת לבדיקה החלטנו שכן, ואז כבר התחלנו ׳הריון עודף׳ האחיות בבית אגד הכירו אותי מצוין כי הייתי שם מאז כל שלושה ימים עד 41+4..
מתעוררת בשישי ב3:30 לשירותים, רואה מעט דם. מחליטה לחכות זה סתם. 4:30 שוב שירותים, יותר דם. ההתרגשות שזה קרוב עולה ועולה. מעירה את בעלי ונוסעים לעין כרם ב5 בבוקר. 
בדיקה-פתיחה, מחיקה 70, צוואר רך, ומוניטור-יש צירים שלא מורגשים. 
מחכים לרופא בקבלה, השעון זז והרופא לא מגיע, בנתיים מתחילה להרגיש קצת התחלה של משהו, וזורמת עם זה, בתנועה-סיבובי אגן, דוחפת קיר, לחיצות על הגב התחתון וכו. בשעה 8:30 הגיע ד”ר מתן, המלאך. 
מבשר שעם הנתונים האלה לא משתחררים (או שמשתחררים וחוזרים כשיש סבל על הפנים וכרגע אני מחייכת) מציע לעשות סטריפינג זה יכול לקדם והוא מעודד אותי שהגוף שלי יודע ללדת, יבין את הרמז, ויקדם עניינים. 
הוא נתן לי תחושה שהכל בסדר ומתקדמים. 
החלטנו ללכת על זה. יום שישי 9 בבוקר, מחכים למיטה באחת ממחלקות בית החולים, הכל מלא. מחכים ל11 לשחרורים. 
בנתיים מטיילים נחים ו.. שומעת הרפיות וזורמת עם מה שבא. והגוף מתחיל להתרוקן, משלשלת כל רבע שעה בערך..
מקפידה לשתות ואוכלת קצת שקדים ועוגיות שיהיה כוח. 
ב11 עולים לקומה 6, מחלקת זירוזים בתוך יולדות ג.
נחים, ומחליטה להתקלח, מתקלחת בנחת. 
ב12 מתחילה להרגיש צירים, הו סופסוף! מתישיבת על כדור פיזיו ובעלי מתקשר להורים שלי לעדכן שאנחנו בבי”ח ולא נבוא לשבת… 
אמא שלי שואלת אם לבוא להביא אוכל ואני אומרת ש-למה לא?! 
ב14 הורים שלי נכנסים לבית חולים והכל התחיל להתקדם. אמא שלי רואה אותמ ואומרת לאחות שאני בלידה וכשאי לבדוק מה איתי, בדיקה פתיחה 3.5 יאללה לחדר לידה. 
לא זוכרת מה אבא שלי ובעלי עשו ולאיפה הם הלכו, זוכרת את עצמי רצה למעלית משתדלת לנשום ואמא שלי אחריי.. 
14:30, חדר לידה, מקבלת את פני המיילדת המושלמת- גילה זרביב. גילה זורמת איתי, מבינה אותי, קוראת את התכנית לידה שלי ועפה איתי. מיד כשנכנסנו גילה מעמעמת אורות, ואני מבקשת ממנה לבדוק מה הפתיחה כי זה מעודד אותי, פתיחה 4.5. 
לא מצליחה להיות על המיטה, לא לעשות מוניטור, זזה המון, מתקלחת שוב, עמידת 6, דוחפת קירות, קצת צועקת, קצת נושמת.. 
סביב 17 גילה רואה שאין התקדמות ומציעה לפקוע מים (מהלידות של אחותי אני יודעת שזה קידם אותה) אני מסכימה. 
מים מקוניאלים. גילה מסבירה שיהיה רופא ילדים בלידה ולא להיבהל. 
פתיחה 6.5. אני כבר עייפה, נורא חשוב לי ללדת לפני שבת שהורים של בעלי ידעו… את הורים שלי אני כבר לא משחררת לשבת בבית… 
18 גילה אומרת שאם אפידורל- אז עכשיו. המרדימה נכנסת לניתוח. מתלבטת, מסבירה לעצמי שזה לא כישלון, וזה בסדר, וזה יעזור לי לאגור כוח ומבקשת אפידורל. נכנסת המרדימה, עושה אפידורל בעדינות ממש. ואני נשכבת לנוח. בעלי ואמא שלי מנענעים אותי, גילה מזכירה כל כמה דק להתהפך לצד השני ועוזרת לי להיות בתנועה מיירבית. 
19:20 אני צורחת לגילה שיוצא לי קקי, היא באה, אומרת שזה הראש! מנסה על הצד ולא מצליחה, מתהפכת לגב וחצי ישיבה, גילה לוקחת את הידיים שלי ואיתם היא מעסה את הפתח עם שמן שקדים, מרגישה את הראש יוצא ומחליק אלי החוצה ב19:35. 
הרופא ילדים יוצא כי הכל בסדר. 
התרגשות אדירה. 
שליו אברהם נולד בכניסת שבת. 
אחרי ממש דקות בודדות שהזרימה בחבל הטבור הסתיימה חיים חותך את חבל הטבור וגילה מבקשת שאלחץ שוב, לוחצת והשיליה המהממת בחוץ. שלימה, יפה, גדולה.
דר מתן נכנס, בודק ומחליט כן לתפור קרע פנימי קטן, לי כלום כבר לא איכפת. שליוי עלי, יונק, והכל מושלם. 
היינו בחדר לידה עד 21:30-22. 
גילה, שהבינה שאותי מיד, דאגה לי למקום ביולדות ג, עולים למחלקה, אני בכסא, שליוי בעריסה, חיים והוריי המרוגשים, מור מקבלת אותנו בחיוך ואהבה. 
היה כל כך כיף ונעים במחלקה. הכל בשפע, הכל במאור פנים. 
הכל נעשה עלי, אצלנו בחדר, בזמן הנקה. 
הורים שלי ישנו (לא פחות ולא יותר) במשחקיה כי במלון לא נשאר מקום. והאחיות היו מדהימות גם אליהם. 
ביום ראשון בבוקר המחלקה התרוקנה, חיים ישן במיטה השניה בחדר, היה שקט ורגוע ממש, שזה נדיר ליולדות ג בעין כרם. 
היתה חוויה מהממת משמחת מרגשת ומרוממת. 
עין כרם מומלצים בכל רמה שהיא בגישה הטבעית, בנועם ובעדינות ו-בכלל יולדות ג!” …רות
“הצטרפתי לנוסחה רק בחודשיים האחרונים למסע ההריון….
והם היו המשמעותיים ביותר! למדתי לאהוב את עצמי, לפרגן לעצמי, לדעת ולומר מה טוב לי מתי ואיך, ומי יכול להיכנס לסביבה שלי ואת מי אני משאירה בחוץ בלי מצפון מיותר.
זכיתי להכיר את התינוקת שלי עוד לפני שיצאה לאוויר העולם ולדאוג לה לשלוות נפש ורוגע.
התהליכים שחוויתי איפשרו לי לעבד את ההריון הקודם ולהבין את גודל השפע והמציאות שיש לי בעולם! 
ומתוך כל זה- ולא סתם בחרתי לתינוקת שלי שם שמסמל  *שפע וחיות*, עומק, שם שמאחד את עמ’י סביבו. שם שצריך להתאמץ בשבילו והתוצאה היא מים חיים וברכה- *בארי*
אז אומר תודה לעוסקות במלאכת הקודש. לכן, יפה ואביבה, שנותנות הזדמנות להבין מהי לידה. ומהי כוחה של האישה. *תודה*”…גינת
“לנו בשעה טובה נולד בן ביום ראשון בערב. הלידה היתה טובה ומהירה ב”ה. 
מרגישה שהנוסחא עזרה לי בכך שהייתי רגועה ובטוחה בשבועות האחרונים עד אליה. 
בזמן הגלים הצלחתי להרפות את הגוף ולהישאר רגועה. (לא יודעת אם הצלחתי להרפות גם בגלים העוצמתיים בסוף אבל ניסיתי), לא יכולה להגיד שלא כאב לי בשעה האחרונה אבל אולי התמודדתי עם הכאב יותר טוב.  
מה שעוד הצלחתי זה “לנשוף” את התינוק החוצה… ויצאתי רק בנזק קל. מבחינת התנאים החיצוניים של הלידה שום דבר ממה שתכננתי לא התממש אבל זרמתי עם מה שהיה ואולי זה מה שה’ רצה ללמד אותי הפעם. 
ובסופו של דבר התוצר המהמם שווה את הכל”…מירב