למה אחרי החגים משתבש הכל?!

אולי גם את הרגשת השבוע שהחופש עוד לא ממש הסתיים.. קשה לחזור לשגרה.
אצל גדולים נראה קושי ללכת לישון בזמן, קושי להתעורר, יותר נטיה לרגזנות וקושי להתרכז אולי.

אצל תינוקות נוכל לראות את זה בשינה בעיקר.
הרדמות ארוכות
חלונות עירות
מתעייפים מהר
ומאוד בולט – תמונה מבלבלת של סימני שפת גוף לצרכים
זה משום שיתכן והתינוק צבר עייפות כשלא יכולנו להשכיב אותו בזמן עם כל היציאה מהשגרה. הוא אולי לא אכל כמו שצריך והשלים בלילה,
אולי היציאות שלו כבר לא באותן שעות כמו ברגיל,
ובכלל השתבש לו קצת השעון הביולוגי שבגוף שלנו.
וזה מצב שגורם למשהו שנקרא – רגרסיה. בדיוק כמו שאם ילד חולה חו”ח – אז הוא יוצא מהסדר יום שהוא כבר הגיע אליו.

זה מצב שנקרא בגדול “עייפות יתר”. |זו לא סתם עייפות – ולא משהו מפחיד, אבל צריך לדעת
זה מצב שמצריך גיוס שלנו.
קשה לנו לראות את מה שקורה כשאנחנו בתוך כלהבלאגן, אבל אם אנחנו מודעות לזה – אז הרבה יותר קל לצאת מהמצב ומהר
מה צריך לעשות?
אצל פעוטות:
אז נהוג לחשוב שפשוט נתעקש עם הילדים לחזור לשגרה.
ונכון ששגרה היא חשובה – אבל החזרה אליה יכולה להיות יותר קלה ויותר אפקטיבית אם נעשה הכל בהדרגה
אצל תינוקות – חשוב לצאת מעייפות היתר לפני שנחזיר לשגרה.

איך עושים את זה?

  1. לתת לישון בכל דרך. כן, גם על הידיים.. אמהות פוחדות שזה “יקלקל” את התינוק. אז לא לדאוג – התינוק לא מבין שהוא באפיסת כוחות ועייפות יתר ולכן הוא לחוץ. אולי הוא גם לא אוכל מספיק טוב וצריך להתחזק.
    אי אפשר ממש להשלים שעות שינה – אפשר לתת לתינוק יום – יומיים של שינה טובה כדי שיתחזק ויצא מעייפות היתר. ואז – לחזור להרדמות הרגילות.

אם את לא יודעת מתי להרדים וכמה התינוק צריך לישון?
תשתמשי באיזושהי טבלת שינה שאת מוצאת באינטרנט, שמחולקת לפי גיל.

עוד דרך:
אתגר השמש … לצאת לזריחה 5 בקרים עם התינוק

איך תדעי שיצאתם מעייפות היתר?
התינוק כבר לא “סימפטטי” – הוא לא נהיה עייף כ 20 – 30 דקות אחרי שהתעורר

עקבי אחרינו כאן בפייסבוק בסדרת לייבים לתקשורת מקרבת עם התינוק וגמילה מחיתולים בזמן אמת! יחד עם אורית – מלמדת שפת גוף תינוקות – בואי לפתח מודעות גופנית שמרגיעה אותך ואת את התינוק ויוצרת מוטיבציה פנימית לשינה טובה יותר ופרידה מחיתולים

ואם את רוצה לסדר לעצמך את היום (וגם את החיים!) עם התינוק – זה הזמן לברר על המחזור החדש לקורס “אימהות בטוחה מלידה” מקומות אחרונים נחטפים ממש עכשיו! לשיחת יעוץ חינם עם אביבה לחצי כאן למלא פרטים ושלחי הודעה: 050-621-9632


#תקשורת_שפת_גוף_תינוקות

שבועות ההריון עוברים בכיף וחכמת הגוף עושה בשבילי את העבודה

בדיוק סיימתי לשמוע את התהליך הראשון של הנוסחה.

חכמת הגוף. האמת…שקצת חששתי שזה לא יעבוד לי. שאני לא אתחבר. מוזר – כי זה אני שבכלל הקלטתי את התהליכים האלו. והאמת שאני שמחה לגלות שאני מגיעה לסוף התהליך ואני לא רק רגועה יותר. לא רק שהשקעתי בעצמי. לא רק שירד לי הלחץ בבטן וכל מה שיושב לי על הראש. לא רק שהצלחתי להיות בנינוחות מוחלטת עם כל מה שקורה מסביב – ותאמינו לי שקורה. סוף של מסיבת יומולדת, חברה שישנה לילה, בקשות, בעל בחו”ל. יש לי את התחושה שנחתי לעומק והתחדשו הכוחות להמשך ותאמינו לי ש…בתחילת הקיץ, עם בעל בחו”ל וילדה אחת שלא בקייטנה שחגגה שלוש פעמים יומולדת עם שלוש עוגות, ילדה אחרת שיושבת לי על הוריד לקחת אותה לקוסמטיקאית ולהגשים את רשימת החלומות שלה לקיץ וגם בת מצוה לתכנן, הסדנה הקרובה של הנוסחה לארגן וגם עבודה בקייטנה של בית יחד, לידה שמתקרבת עוד חודש וקצת, והרשימה עוד ארוכה…גם הוכחתי לעצמי – שבמצבים הכי עמוסים יש פינת רוגע בשבילי. יש אויר לנשימה. שאין צורך להילחץ משום קושי של מישו אחר מסביבי….אבל זה כבר לשים את הכרכרה לפני הסוס. להכנס למה שעלה לי בתהליך עוד לפני שהסברתי את עצמי.

חכמת הגוף – מה זה בכלל? יש מצב, שאני לומדת להגדיר את עצמי בטור החלק החושב במילים. המחשבות הראש המיינד איך שלא תקראו לזה. זוהי דרך נוחה להתעלם מרגשות – שלי ושל אחרים. להתעלם מרגשות זה נורא נח אם רוצים שהם ימשיכו לנהל אותי….ואם אני רוצה חופש, רוצה להיות כל מה שאני יכולה, להגשים את עצמי ואת החלומות אז…להתעלם מהרגשות ולהאמין למחשבות זה בדיוק לא הדרך מפני ש…הרגשות הם מחברים את הגוף לנשמה. הם התקשורת בין שני חלקים אלו והרגשות הם גם מכוונים אותי. ולהתעלם מהם זה לסכן את מה שחשוב לי באמת.

אז…..חכמת הגוף בעצם מחזיר את האמון בגוף. שהוא בעצם החלק שמרגיש. ברגע שמרגישים באמת כבר התקרבנו לנשמה. ומה קורה שמרגישים לא טוב? הרבה פעמים נוצר מעגל הרסני שאני מרגישה לחוצה או מגיבה לא טוב למשו שקורה מסביבי. מילה שנאמרה. מעשה שנעשה. אני מרגישה מאוימת ונכנסת ללחץ. אז מה הרווחתי בזה שהרגשתי? מה בסך הכל הרגשתי? רק שאני בהישרדות. וזה המצב שרוב העולם מסתובב בו. מצב די פרימיטיבי של הישרדות בו האנשים הכי קרובים אלי – משפחה ילדים הורים בני זוג – מפעילים אצלי תגובות של הישרדות  ואני נלחצת נפגעת מתעצבנת משתתקת. ואז אני מדחיקה את הרגשות שלי. אני דוחפת אותם למטה והם עולים – בזמן הכי לא מתאים – כמו למשל – באמצע הלידה.

החכמה היא להרגיש וגם –  להרגיש לא רק איך זה להיות במצב הישרדותי אלא להרגיש איך זה להיות במצה של התעלות. במצב שטוב לי. במצב שאני יכולה לתווך לעצמי את מה שקורה מסביב, כאשר זה לא באמת מסכן אותי, בדרך שמשפרת את איכות החיים שלי במקום בדרך שהורסת את איכות החיים.

זה בדיוק התהליך של חכמת הגוף. כששמעתי את התהליך, תוך כדי באמת הבנתי והתובנות נפלו לי וזה הפתיע אותי כי לא ציפיתי. הנושא שעלה לי זה באמת התגובות שלי – בעיקר לשני אנשים מאוד קרובים אלי. הבנתי כמה האיתותים שאני מקבלת מהגוף שלי כאשר הם מתנהלים בצורה שמלחיצה אותם הם בעצם רק סימנים בשבילי – לחבק ולהבין ולהרגיש את מה שעובר עליהם – ודווקא על ידי זה שאני לא נכנסת למצב הישרדותי של לחימה או בריחה= אני הכי עוזרת להם. פתאום תוך כדי אפילו מצאתי את עצמי מגיבה אחרת – עם יותר חמלה – במקום התכווצות. וכל דבר שמרחיב גם מאפשר יותר.

יצאתי גם בתחושה של הקלה. הגוף שלי באמת חכם ודרך התהליך נזכרתי לסמוך עליו. באמת לא הכל עלי, ובאמת אני לא המחשבות שלי. אני הרבה יותר. כל התאים בגוף חכמים וכולם עובדים לטובתי – יומם וליל. אני יכולה לסמוך על הגוף החכם שלי, וזה מרגיש פחות לבד, פחות מלחיץ והרבה יותר נעים. שיש על מי להישען – וכשאני סומכת על הגוף שלי אני יכולה להתחבר לחכמה רחבה ועתיקה יותר.

אז נהניתי מאוד והאמת שאני מחכה לשמוע מחר את התהליך השני של הנוסחה “מקום מיוחד ברחם” ולשתף אתכם בתובנות.

יפה

רוצה לדעת יותר? לחצי כאן לפרטים על סדנת הבוקר הקרובה של הנוסחה (בואי לחגוג את ההריון ולהתכונן ללידה בצורה הכי כייפית שיש!)

הלידה של גינת לב

הכל התחיל כשסיימתי לפרוק את הארגזים…
יום חמישי. חופש גדול. מעבר דירה. ילדה חולה מאוד. וגינת . עם בטן בשלה. שבוע 39
ביקשתי מדותן שיסיים מוקדם בעבודה ושבדך יקנה קמח…הודעתי: “היום אני הולכת למקווה ומחר הפרשת חלה”  משהו בתוכי דרש ממני לעשות את זה עכשיו!
טבלתי. 7 פעמים כנגד 7 רקיעים. בכיתי . התחברתי לתינוקת והרגשתי שזה קרוב מתמיד.
למחרת בבוקר, יום שיש, הפרשת חלה ואז מתחילים התקשויות לא מובנות. בכלל לא קישרתי שזה יכול להיות צירים – הרי תיפקדתי. ויותר מזה בישלתי וניקיתי יסודי באותו יום ולא יכולתי לעצור לנוח היה בי דחף לניקיון וסדר שהפתיע גם אותי.
בין הערביים. הדלקת נרות ואני בוכה. מרגישה מרגישה שהיא רוצה חיבוק . שהיא מוכנה לצאת.
לוקחת את הגדולה לבית הכנסת…קצת להתאוורת .
לילה. אני מתעוררת הרבה לא מצליחה להבין בכלל שההתקשויות האלה נקראים: צירים. הולכת לשירותים – דם. מנסה לישון .ללא הצלחה ופה אני מבינה (סוף סוף ) שאני בתחילתה של מסע הלידה! קיבלנו החלטה ונסענו בדיקות, שתן וכו’…פתיחה 1.5 צירים לא סדירים. הדם זה בכלל הרירית… אז : “שלום שלום סעי הבית נתראה…”
חוזרת בראשון והצירים עדיין לא סדירים ..הרופא שולח אותי לטיול המקובל שעורך שעתיים על מנת שאכיר כל גרם מדרגות בבית החולים..חוזרת. כלום. פתיחה 1.5.
14:00 בצהריים הרופא מודיע תנוחי…זה לא יקרה בשלושה ימים הקרובים. ואני בתוך תוכי יודעת שהיא פה ורוצה חיבוק. אבל… מקשיבה לרופא מקבלת מכתב שחרור ומאותו הרגע הצירים לא מספיקין כל 5/ 3 דק . ובכל זאת נכנסת לרכב….הרופא אמר, הרופא יודע. רק שהוא לא יודע דבר אחד- שיש מעליו בוס גדול יותר שמנהל ‘רופא כל בשר…’
אז חזרנו הביתה..נסיעה של שעה. מלווה בצירים ” רק אתקלח ואנוח קצת” אני מודיעה לדותן בין ציר לציר.
דותן מנצל הזדמנות ויוצא לסידורים
בית. מקלחת. צירים צירים צירים. נזרקתי על המיטה בתנוחת 8. דותן מגיע ומפציר בי להיכנס לרכב. אנחנו מתווכחים כי ‘הרופא אמר…’ השעה 15:15, את הנסיעה (שוב ) מעבירה עם צירים והרבה יותר חזקים .  בכל ציר התכנסות פנימה. מרוכזת. מודעת. נסיעת נצח. פקקים. משטרה. דותן פותח חלון צועק לשוטר: “אחי היא בלידה פנה לנו את הציר” נסענו עד בית חולים בליווי משטרתי על השוליים של הכביש😯מגיעים, השעה 16:00 הרופא לא מאמין ! אני כבר נראת אחרת לגמרי. כי הוא שלח אותי הביתה עם פתיחה 1.5 וחזרתי אחרי שעתיים עם 6
 מבקשת אפידורל .לא באמת רוצה…. לא עובד. עושים חדש. משפיע נותן לי מנוחה מאפשר לי מקום של מחשבה וחיבור עמוק יותר לרגע המיוחל. מתחילה לבכות מבינה לגמרי מה קורה. שומעת את השיר הנני/ אברהם פריד ובוכה ובוכה . וכל הזמן אומרת לעצמי: “את נותנת את כל הכוח כדי לא להגיע לקיסרי 2” !
מחוברת למיטה אבל  בתנועה. מזיזה את האגן בלי הפסקה . המיילדת לא מבינה ..את עם אפידורל..היא אומרת ואני מרגישה. כל הזמן מרגישה, מרגישה את התינוקת מתקרבת..סביב פתיחה 8,9 ההשפעה כבר פסקה לחלוטין…המרדים אמר שאם הוא מחדש את האפידורל הלידה תתעכב. בוחרת לעבור את  צירי הלחץ בלי.
הרי כתבתי בראש החזון שאני יודעת ללדת – אז קדימה לעבודה. אדרנלין גבוהה. השעה 23:00 בלילה- החלפת משמרות , עכשיו?! רגע לפני שהיא יוצאת?? חששתי כל כך פתאום. אבל…המיילדת החדשה הייתה בשבילי . הייתה איתי. מלאת אנרגיה. מתחילים לעבוד. לחץ, לחץ חזק והיא לא יוצאת. ושוב ולא. מנסה גז צחוק. מערפל ממסטל ובעיקר מוציא אותי משליטה. מוותרת עליו. אני רוצה להיות נוכחת. לחוות ולהיות שם, בלידה. זורקת אותו וממשיכה . לא מעיזה לדבר שלילי. זה לא הזמן חוששת שזה יוביל לקיסרי…
לחץ ועוד לחץ והיא לא יוצאת. לא פשוט….אבל בכל הכוח.
צורחת.  לחץ. משנה תנוחות. צורחת. לחץ. לחץ. תחתחו בבקשה. חותרים. 00:36 לחץ והיא בחוץ. הרגשת שחרור, הבטן יורדת.  תוך שניות התינוקת עלי ואני מתנשפת אחרי המרתון.
חבל כרוך סביב הצוואר. קשר בחבל.. אבל אני במקום אחר . נרגעת. מפסיקה את המירוץ .
מאושרת.
הצלחתי .
ואני לא בחדר ניתוח. התינוקת על החזה שלי.
אני ילדתי!
‘זה לא הסוף’המיילדת מכריזה. לחץ נוסף והשילייה בחוץ, מבקשת לגעת להרגיש ולהבין מה היה בתוכי….
המון תפרים. איבדתי המון דם…אבל כבר לגמרי לא אכפת לי. הצלחתי. ילדתי!!
בסוף הלידה הרופא נכנס ואמרתי לו: “נו אתה מאמין ילדתי היום! ואתה אמרת שלא יקרה בימים הקרובים….זה היה מפתיע”
 אז אומנם התינוקת שלי קרעה לי תצורה…. סיימתי עם מלא תפרים אבל תחושת ההצלחה של לידה וגינלית היא עילאית ואין מה להשוות את ההבדל בין לידה קיסרית לרגילה!
 ואם אתן זוכרות את כתיבת החזון שלי שחששתי מאוד מתפקוד הרחם שלא יבגוד בי ומאיך אני אומרת לאמא שלי לא להגיע ואיך בעלי יתפקד……אז הרחם עבד מדהים  ובדיוק לפי התהליכים שעשיתי איתו כהכנה. אמא שלי שמרה על הגדולה וקפצה ממש ל10 והלכה בלי שום בעיה ובעלי היה מיילד נהדר , הפתיע כל כך ותיפקד מעל למצופה!!!
[26.11, 9:50] גינת לב נוסחה ללידה: הצטרפתי לנוסחה רק בחודשיים האחרונים למסע ההריון….
והם היו המשמעותיים ביותר! למדתי לאהוב את עצמי, לפרגן לעצמי, לדעת ולומר מה טוב לי מתי ואיך, ומי יכול להיכנס לסביבה שלי ואת מי אני משאירה בחוץ בלי מצפון מיותר.
זכיתי להכיר את התינוקת שלי עוד לפני שיצאה לאוויר העולם ולדאוג לה לשלוות נפש ורוגע.
התהליכים שחוויתי איפשרו לי לעבד את ההריון הקודם ולהבין את גודל השפע והמציאות שיש לי בעולם!
ומתוך כל זה- ולא סתם בחרתי לתינוקת שלי שם שמסמל *שפע וחיות* , עומק, שם שמאחד את עמ’י  סביבו. שם שצריך להתאמץ בשבילו והתוצאה היא מים חיים וברכה- *בארי*
אז אומר תודה לעוסקות במלאכת הקודש. לכן, יפה ואביבה, שנותנות הזדמנות להבין מהי לידה. ומהי כוחה של האישה.
 *תודה*❤

חוויה אישית של התפתחות העובר בשבוע 17

“בתחילת המדיטציה הרגשתי את המעלית שהיא כדור האור יורדת מהראש ועוברת את המסלול
באיטיות מטה עד שמגיעה אל דלת הרחם,
כשנכנסתי לתוך הרחם ראיתי את העובר שלי רגוע, שליו, נינוח מלא באהבה,

הרמתי אותו נישקתי וחיבקתי אותו כשהוא איתי צמוד אליי
ואני מריחה אותו כל הזמן, היה לנו חיבוק ארוך ומתמשך מלא באהבה ותחושה אלוהית.

כאשר תיארת את שכבות העור וחליפת המגן
ראיתי את עצמי שוכבת על כרית גדולה שצפה במים
ברוגע ונינוחות ויש שקט אינסופי מסביב וניתן רק לשמוע את תזוזות המים,
העובר שוכב עליי ושנינו שוכבים רגועים ומחובקים עטופים במים הצלולים,
הראש מחוץ למים ואנחנו נושמים יחד בשלווה, ראיתי איך כלי הדם שלו עדינים ובולטים
ואיך תוך כדי ששנינו נושמים ביחד העור שלו הולך ומתעבה ואט אט מכסה בשכבה עבה
את כל הגוף עד שכלי הדם כמעט ולא נראים,
חליפת המגן הזו היא תחושה פיזית וגם רוחנית וריגשית,
היא בעצם הרוח והאמונה בטוב.

ראיתי אח”כ את שנינו צוללים מתחת לפני המים ומחזיקים ידיים
באחיזה של חיבור ואחדות שלווה ובטחון שגם מתחת למים הכל טוב ואנחנו נושמים ברוגע ,
לאחר מכן כשתיארת את העור שיכול להרגיש כל מיני חומרים שונים ראיתי את שנינו נמצאים
בחוף הים ממש קרוב לשפת הים (הוא כבר בערך בגיל שנה),
שנינו שוכבים על הבטן ונהנים מהשמש הרגועה והנעימה,
הגלים מתקרבים אלינו וכל פעם אנחנו מרגישים את המים בכפות הרגליים
וזה מן משחק של המים איתנו הלוך ושוב ויש מן תחושת התרגשות כל פעם מחדש
כשהמים מתקרבים ונוגעים באצבעות של כפות הרגליים,
הידיים שלנו נוגעים בחול הרך הקריר והנעים, יש תחושת ניגודית,
מצד אחד בכפות ידיים החול רך יבש קריר ועדין ואילו ברגליים החול יותר גס כי הוא קשה ורטוב,
החוויה היא שלא משנה מה נוגע בנו הוא נעים וטוב,
שהעובר יחליט במהלך חייו מה יצליח לגעת בו ומה לא,
מה יכנס לתוכו ומה לא ותהיה לו את האחריות והבחירה
וזה יתחיל ממני מה שאני אשדר לו זה מה שהוא יקבל במתנה
להמשך המסע שלו איתי ועם כל העולם.
האחריות מתחילה קודם כל בתוכי.

המשאלה שלי בתחילת המדיטציה היתה שתמיד אצליח להרגיש חיבור ריגשי נפשי נשמתי עם העובר שלי
בהריון בלידה ובמשך כל החיים, כאשר חוויתי את המדיטציה הרגשתי את תזוזות העובר
כשדמיינתי את שנינו וזו מעין תשובה לבקשה שלי להרגיש אותו תמיד איתי.

תודה רבה יפה על מדיטציה עוצמתית ועשירה בפרטים
תודה רבה על הזכות לעבור את התהליך הזה בהריון הזה
תודה לך על הסבלנות וההשקעה.
אודליה

בשבוע 17 עור התינוק שלך מתפתח ומתעבה.
חבל הטבור הולך ומתעבה.
התינוק יכול להזיז את המפרקים שלו,
ועצמות השלד שהיו סחוס רך – מתקשים עכשיו.

התינוק בגודל לפת.


רוצה גם לקבל את המדיטציות השבועיות ולהשתתף באופן פעיל בהתפתחות של התינוק/ת שלך?
יש להתקשר לאביבה לפרטים: 050-621-9632

חוויה אישית של התפתחות העובר בשבוע 16

“הי יפה,

אני כותבת לך עכשיו לאחר תהליך מדיטטיבי שהעברת לי על שבוע 16
מה עובר עליי ועל העובר ואיך שהכל זה בעצם אחד פיזי ריגשי נפשי .
התהליך היה מאוד רך, עוטף ומכיל עם המון מודעות ונוכחות למה שקורה בתוכי ומשפיע על העובר .

התחברתי מאוד לדימוי של מעלית שיורדת מהראש אט אט עד שמגיעה לרחם ונכנסת לתוכו
ראיתי את עצמי בתוך מעלית שהיא בעצם כדור לבן מאור באור אינסופי של אהבה,
הרגשה שהעובר עטוף ברוגע , בחמלה, הוא במקום אהוב ומוגן וכל מה שעובר עליו הוא טוב אינסופי.

המדיטציה היתה ממש מדוייקת עבורי מאחר וביומיים האחרונים עברתי רגעים מאתגרים ומצאתי את
עצמי בסטרס וכעסים ותוך כדי שכעסתי הרגשתי עוד יותר כעס על עצמי על זה שהרשיתי לעצמי לכעוס,
כשאמרת את המילים “לקיחת אחריות” זה מיד התחבר לי , אני זו שבוחרת איך להרגיש, איך לחשוב ואיך להגיב ויש לי כאן
אחריות על העובר כי מה שאני חווה אוטומטית הוא חווה וזה נתן לי את הכח להחליט לקחת אחריות להרגיש טוב ולהגיב טוב
גם אם הרגעים לפעמים עם אנשים מסויימים לא כל כך פשוטים.

תוך כדי המילים שלך על הגוף והנשמה נכנסתי להתרגשות גדולה כי אני חיה בהבהנה הזו שהעובר שבתוכי ירד לכאן נשמה בתוך גוף
ועשה את הבחירה שלו ואיפשר לי לממש את זה בתוכי וזו תחושה עוצמתית ומרגשת מאוד ואת נתת לזה חיזוק בדמיון.

הרגשתי את התקשורת האנרגטית, המקום הזה שאני משדרת לעובר שהכל טוב והוא כל הזמן מחזיר לי את אותה תחושה שהכל טוב.
יש לנו תקשורת רוחנית אנרגטית, אני עדיין לא חשה אותו פיזית אך התחושות הן אנרגטיות , זו תחושה נפשית ריגשית
אני מרגישה אהבה והתרגשות בתוכי והמדיטציה עזרה לי להרגיש את זה עוד יותר מתוך מקום שליו ורגוע יותר.

אני שמחה על התהליך
ומודה לך על כך.

אודליה”

בשבוע 16 התינוק שלך הוא בגודל של תפוח.
עפעפי התינוק/ת עדיין סגורים, אבל הם יכולים לחוש באור.
אם את מאירה בפנס על הבטן שלך, הם יתרחקו מקרן האור.
אולטראסאונד בשבוע 16 כבר יכול לגלות לך האם יש לך בן או בת.
המדיטציה של השבוע הזה עוסק בחיבור לנשמה שיורדת לתוך הגוף.
אומרים שמתי שהוא מ3 חודשים ואילך להריון, הנשמה מגיעה אל תוך הגוף של התינוק או תינוקת.
תחילת שליש שני, זה זמן מצוין להתחבר חזרה לכוח הפנימי, הנשמתי, שהביא גם אותך וגם את התינוק/ת לעולם הזה.

רוצה גם לקבל את המדיטציות השבועיות ולהשתתף באופן פעיל בהתפתחות של התינוק/ת שלך?
יש להתקשר לאביבה לפרטים: 050-621-9632

לחצי להורדת מתנה! מדיטציה לאם ולתינוק (שבוע 5 מחשבון הריון)

בשבוע 5 התינוק בגודל זרע פשטן. ואני רוצה לעקוב אחרי ההתפתחות של התינוק שלי לא רק במחשבון הריון או בלוח שנה אלא גם בתודעה. אני רואה את שלבי ההתפתחות של התינוק ברחם כל שבוע כהזדמנות להשתתף באופן מודע ופעיל ברמת הגוף נפש נשמה בנס של יצירת חיים חדשים.

אני בשבוע חמש בתקוה שיתפתח כמו שצריך. היו לי בעבר הפלות לפני כל הריון שתפס. והפעם אני עובדת על האמונה שהפלה מחזקת את הרחן להריון תקין ומאמינה שאני לא צריכה הפלה כדי לקבל הריון תקין. לכן החלטתי לעשות כל שבוע עם יפה בר, מפתחת את הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה, תהליך פנימי כדי שאוכל להשתתף בתהליך ההתפחות של התינוק ולחזק את עצמי ואותו מהמקום הכי טוב.

התחלנו השבוע, שזה שבוע 5. ראינו שעמוד השדרה מתפתח בשבוע הזה.

תוך כדי התהליך יפה עודדה אותי להיות מודעות למשמעות של עמוד השדרה. להיות מודעת למה אני רוצה לתת ולחזק בעצמי ולהטמיע בתינוק בשלב ההתפתחות הזאת.

חשבתי על זה הרבה. עמוד השדרה זה היציבה. מה שמחזיק אותי. הביטחון הפנימי שלי מול העולם. הקשב הפנימי שלי לנשמה שלי. הקול הפנימי שלי. ואני עבדתי על זה הרבה כי פעם הייתי פחות עם עמוד שדרה פנימי משלי וכל מה שחברות שלי אמרו היה קובע את ההתנהלות שלי. ואני רוצה שמלחתכילה לתינוק שלי יהיה עמוד שדרה איתן משלו, ושיוכל לסמוך על עצמו.

כל השבוע אני הולכת עם תפילה שעמוד השדרה מתפתח כמו שצריך. שיהיה לתינוק מההתחלה עמוד שדרה חזק איתן ויציב משלו. חיבור חזק לקול הפנימי שלי ביטחון ואמונה בעצמו ובידיעה שכל מה שקורה לו קורה לטובה. שהקב”ה פה איתו בכל רגע ורגע. מהרגע הראשון שהוא התחיל להתפתח ברחם ועד שיצא לאויר העולם. המשפט “שויתי השם לנגדי תמיד עלה לי.” זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לתינוק. שאני אוהבת ומקבלת אותו איך שהוא מהרגע הזה. וזה מה שאני מבטיחה גם לעצמי. לאהוב ולקבל את עצמי כמו שאני מבלי להקשיב או להיות מושעת מקולות ודעות חיצוניות שיכולות להרוס לי את עמוד השדרה שלי. להתמקד בהצלחות שלי ולבנות משם. להיות מחוברת כל הזמן לעמוד השדרה הפנימי שלי בלי להיסחף בדעות אחרות. לאהוב ולקבל את עצמי בלי להקשיב לביקורת חיצונית של העולם מסביב. אלא לאהוב ולקבל מבפנים.

אם את רוצה להוריד את תהליך המדיטציה שעשיתי עם יפה, תוכלי לקבל אותו פה מתנה. לחצי לחצן ימני בלינק למטה עם העכבר כדי להוריד למחשב שלך. נתראה בשבוע הבא – הירשמי כדי לעקוב אחרי הבלוג שלי לפי שבועות ההריון ונוכל ליצור יחד במודעות את הגוף והנפש של התינוק שלנו!

הנה תהליך דמיון מודרך לשבוע 5 להורדה – 10 דקות

ואם את רוצה להגיע לסדנה הקרובה של הנוסחה ב16.5 תתקשרי עכשיו: 050-621-9632 לפרטים.