ישבתי והנקתי את בתנו הבכורה – וביקשתי ” אפשר כוס מים?”

המשפט הזה, “מה, את לא יכולה לקחת לבד?”, פגש אותי כמו סתירת לחי מצלצלת שלא שכחתי אותה גם לאחר חמש שנים. “זה הבן אדם שהתחתני איתו? אחד שלא מביא לי כוס מים שאני מניקה אחרי לידה?!” (היום המקסים הזה מביא כוסות מים בלי שאבקש וגם עושה הרבה מעל ומעבר – בהחלט אפשר ללמוד וגם אני עצמי כל הזמן מתקדמת באומנות האמפטיה)

חוסר יכולת לחוש ולהביע אמפטיה לזולת – במיוחד ברגעי מצוקה אישיים – לא בא מרוע לב! אי אפשר להאשים את החוסר אמפט, ולא את אמא שלו כי אף אחד לא התכוון למה שמרגיש כמו סתירת הלחי הזאת. זה מה שקורה באופן טבעי כשלא לומדים את מקצוע האימהות, ואז באמת לא היה את הידע שיש היום וגם לא את הנגישות. היום יש לנו ידע מחקרי שאמפשר חיים טובים יותר. על המחרק יש עליו פוסט קודם כאן, מחקר שנעשה על פני למעלה מ20 שנה במעקב אחרי תינוקים. המחקר מוכיח שכאשר האמא יודעת להסתנכרן עם התינוק שלה (ולא, סנכרון זה לא אומר להניק כל פעם שהוא בוכה) התינוק לומד לחוש אמפטיה בהמשך חייו. (קבלו סרט קצר הממחיש את ההבדל בין אמפטיה לסימפטיה)

היום אני יודעת לומר שזה לא בא מרוע לב. זה בא מחוסר יכולת לחוש ולהביע אמפטיה לזולת – שאני לא יכולה אפילו להאשים את החוסר אמפט בעצמו, וגם לא את אמא שלו כי אף אחד לא התכוון לסתירת הלחי הזאת. זה מה שקורה באופן טבעי כשלא לומדים את מקצוע האימהות, ואז באמת לא היה את הידע שיש היום וגם לא את הנגישות. היום יש לנו ידע מחקרי שאמפשר חיים טובים יותר. על המחרק יש עליו פוסט קודם כאן, מחקר שנעשה על פני למעלה מ20 שנה במעקב אחרי תינוקים. המחקר מוכיח שכאשר האמא יודעת להסתנכרן עם התינוק שלה (ולא, סנכרון זה לא אומר להניק כל פעם שהוא בוכה) התינוק לומד לחוש אמפטיה בהמשך חייו. (קבלו סרט קצר הממחיש את ההבדל בין אמפטיה לסימפטיה)

אמפטיה זה היכולת להבין וממש להרגיש מה קורה בצד השני. כמה זה מאפשר איכות חיים – קשה לתאר. ילד שגדל בלי היכולת לחוש אמפטיה – יגיב בצורות שיהיו כואבות גם לו וגם לאלו שהוא הכי אוהב. נראה סיטואציות בין בני זוג כמו:

היא בוכה והוא במקום לבוא לחבק ולהרגיע אותה – מעשה פשוט ואמפטי, הכי טבעי שיש מתנתק ומתסבך בעצמו – הופך ביקורתי כועס או מוצא דרך אחרת להתנתק כי:

כשהוא היה תינק ובכה – במקום שהוריו ירגישו אמפטיה כלפי המצוקה שלו – הם לקחו את זה באופן אישי כהתרסה בהם ונלחצו. במקום לבוא בהבנה שיש לתינוק מצוקה ועם בטחון שהם יודעים לעזור, הכל בסדר הם הגיבו בצורה שאמרה לתינוק שהכל לא בסדר וכשהוא במצוקה אין מענה הולם. שהצרכים שלו הם לא מובנים, גדולים מדי, לא ניתנים למענה, דורשים יותר מדי. שזה יותר מדי לבקש – כי אין מענה הולם! זה מה שהוא למד – כאשר מישו קרוב אלי בוכה הם מאשימים אותי! (במקום – כשמישו קרוב אלי בוכה – הם זקוקים לאמפטיה, הבנה, קשה, תמיכה, עזרה). אני בטוחה, שההורים שלו רצו לעזור ועשו הכל כדי לטפל בו על הצד הטוב ביותר – רק מה שאנחנו מדברים עליו כאן זה תגובה רגשית בלתי נשלטת שיכולה, ואכן קורית, גם להורים הכי אוהבים ומסורים – ממש לא בכוונה! יש לזה הסבר ביולוגי לחלוטין – כשתינוק בוכה האדרנלין אצל האמא עולה – כדי לעזור לה להגיב. פעם בג’ונג’ל זה היה יותר קשה להגיב מהיום, למשל, אם האמא היתה באמצע לקטוף פירות או לברוח מאיזה אריה. כשהאדרנלין עולה – האמא נלחצת – ויותר קשה לה להגיב ממקום רגוע ובטוח. בגלל שתינוקות לא יודעות לדבר – קשה להבין לפעמים מה הם רוצים – הבכי וגם החוסר ידע יכולים כן להכניס בקלות את האמא לתחושה של חוסר אונים.

היום, עם הידע והכלים שיש לנו בהבנת שפת גוף התינוקות – החוסר אונים מיותר לחלוטין

קבלו עוד סיטואציה שמדגימה חוסר יכולת לחוש אמפטיה – הוא חוזר הביתה (לגבר שיצא מהבית תמיד יש ציפיות בחזור! לא זוכרת מתי הפעם האחרונה הכינו לי משו כשנכנסתי לבית – נראה לי הגיע הזמן שגם אני אתחיל לצפות!) והיא סידרה את הבית, הניקה את התינוק וטיפלה בעוד ילדים עייפה עם כאב ראש ורוצה לנוח – וכל מה שהוא יודע זה שהוא לא קיבל את היחס המיוחל, (הצורך שלו) ומרוב נושאות שחוזרת לגיל אפס שבכל מקרה לא מבינים ואין מענה למה שהוא זקוק – הוא מוצא סיבה – המיני בר החדש שעלה 7,000 ש”ח להתפוצץ לשעה (כמו שניסה גם, לבכות ולצרוח שהיה תינוק חבל שגם אז הוא היה צריך להגיע למקום הזה כי היום אפשר לתת מענה עוד לפני הבכי), וזהו הלך הזוגיות לאותו יום כי:

היכולת לחוש אמפטיה זה לצאת מההישרדות שלי ולדעת לשים את עצמי בנעליים של השני. של זאת מולי. זה דורש את היכולת שהפנמתי מאמא שלי – שהכל בסדר ויש מענה מדיוק לצרכים שלי – ואני יכול להרשות לעצמי לעמוד במקום של השני, להרגיש את מה שהוא מרגיש – כי אצלי הכל בסדר. ותינוק חווה את החוויה הזאת, יתקשה אח”כ בחייו בכלל ליהנות ממערכות יחסים בריאות הדדיות, ויש סיכון שהוא יפנה לחומרים ממכרים לקבל את אותו תחושה טובה – שלא חווה כתינוק ולא מצליח לשחזר כמבוגר. אם הוא לא פיתח את היכולת הזאת ב5 החודשים הראשונים לחייו, כן יש תקוה רק שמה אני אגיד לכם – לוקח זמן … חלון ההזדמנות לפי המחקר של פרופסור רותי פלדמן הוא קצר מאוד. 5 חודשים ראשונים. קושי בלחוש אמפטיה זה סוג של נכות רגשית חברתית – שאפשר למנוע בקלות על ההתחלה.

זה די לא נעים לפגוש קיר של חוסר אמפטיה. בין בני זוג – חוסר יכולת לחוש אמפטיה זה יכול להרוס מערכות יחסים לתמיד. כן, אפשר ללמוד בדרך הארוכה והקשה. ואפשר גם כאמא – לתת לתינוק שלך את המתנה הנפלאה הזאת, של היכולת לחוש אמפטיה במהלך חייו – שגם אם לא ידע לומר במילים את מה שכתבתי כאן – אין ספק שיהנה יותר בחיי היום יום שלו – כי בסופו של דבר – אנחנו חיים בחברה. והיכולת שלנו לחוש אמפטיה כלפי כל מי שנפגוש – חברים, בני זוג, בוסים, עובדים, לקוחות – היא משדרגת מיידית כל אינטראקטיה.

איך עושים את זה בפועל?! את צריכה ללמוד לתת מענה מדיוק לתינוק שלך. ללמוד לקרוא את שפת הגוף שלו ולתת מענה הולם בתזמון נכון. אלו דברים שהיום מתבססים במחקר ומדע – ולכן לא צריך יותר לגשש בחושך. יש דרך מוארת, ואני ממליצה בחום לכל אמא לקצור את הפירות שלה גם בחודשים הראשונים וגם אחר כך במהלך חיים שלמים של התינוק. דווקא כאחת שמכירה מה זה תינוק שגדל ומתקשה להרגיש או להביע אמפטיה. דווקא מחוויות אישיות, ועבודה על מטופלים, כשאני חווה את התוצאות הקשות מאוד לעיכול שנים לאחר מכן – כן- בא לי לצעוק מכל הגגות – זה הזמן להשקיע!!! בלי לפספס את חלון ההזדמנות הקצר הזה! זה כל כך פשוט כשיודעים איך, ואם תשאלי איך הסתדרו פעם – תסתכלי מסביבך, תשאלי את עצמך מתי פעם אחרונה הגיבו אליך בהבנה ואמפטיה מלאה לקושי – ותביני ששרדו בלי ואין סיבה להמשיך לגדל ילדים שקשה להם לחוש אמפטיה! ויותר מזה – כשאת לומדת לחוש אמפטיה כלפי התינוק – זה גם מרפא את המקום בך – שלא קיבל מענה הולם! אז אם את כאמא את חווה קושי או חוסר נוחות מול התינוק כשהוא בוכה, תסכול, עצבים דיכאון או כל חוויה לא נעימה אחרת – זה לא אמור להיות ככה!!!

את אמורה ליהנות מלהיות אמא. וזה בדיוק מה שאנחנו לומדות בקורס עם אורית. מומלץ בחום – משנה חיים לאורך כל החיים של התינוק וזה מוכח מחקרית!

ואם את תוהה איך מכינים תינוק למסגרת – בעקבות חזרה לעבודה – מוזמנת ללמוד יחד עם אביבה ויעל!
עקבי אחרי הלייבים שלנו בפייס

שבוע הבא – עוד טיפים מעשיים בשטח ושידורים מרתקים עם אורית – לוחשת לאימהות סודות נשכחים

ואם את רוצה לסדר לעצמך את היום (וגם את החיים!) עם התינוק – זה הזמן לברר על המחזור החדש לקורס “אימהות בטוחה מלידה” מקומות אחרונים נחטפים ממש עכשיו! לשיחת יעוץ חינם עם אביבה לחצי כאן למלא פרטים ושלחי הודעה: 050-621-9632