רוצה להירשם לקורס, או סתם להגשים חלום? אנשים מסביבך או קולות מבפנים אומרים לא?
איך תבחרי מה נכון לך?
ולא תימשכי חזרה לביצה?!
כמו שאמר אינשטיין: ” אי אפשר לפתור את הבעיה עם אותם אנשים ומחשבות שיצרו אותה!”
יש דרך לעקוף את המקום ההישרדותי שאומר לא לכל שינוי, וזה להקשיב ללב. לחכמת הגוף. כי הגוף לא משקר, ולא מספר סיפורים, ויכול לעבד הרבה יותר מידע מהחלק החושב ולקבל החלטות מורכבות בשניה.
ברחוב חי טייב 14 בהר נוף, ירושלים – מחר יום שלישי 7.7.20 משעה 9-1 קבלו פוסט מהמם מרננה, מדריכה שלנו בקורס #אימהות_בטוחה_מלידה
אחח, כמה נאמר ונכתב על זה.והאמת, גם אני חשבתי פעם שזה די חארטה.
עד שהבנתי כמה כוח וערך עצום יש לתחושת בטן החזקה הזו,שאומרת לנו כ”כ הרבה,ששמה:
אינטואיציה.
התחושה הזאת שבזכותה אני מרגישה שזה זה! שפגשתי את האחד.שמצאתי חברת נפש יקרה.שבזכותה אני מרגישה שזה המקום המיועד לי, הבית שבו יהיה לנו טוב.
זאת שמאותת לי על אדם שכדאי להתרחק ממנו,או להתקרב אליו,או שממש כדאי שלא אפספס את החוויה הזו.כאב הבטן הזה שמאותת לי שלילד שלי לא טוב,זאת שהצילה את הילד שלי ממטפלת שלא ראויה לטפל בתינוקות טהורים,למרות שלא היה שום סיבה שאחשוד,ושכ”כ מרגיעה אותי כשעבר לגן עם יחס מכבד, מכיל וקשוב.
זאת שבגללה ובזכותה אנחנו מחליטים כ”כ הרבה החלטות “קטנות”,והחלטות גורליות, משנות חיים. אבל לפעמים רעשי הרקע מאפילים על זה,יוצרים רעש שמטשטש את התחושה האמיתית שלי,של אמא מול התינוק שלה.
האינטואיציה שאמא טריה מנסה לחדד ולדייק,כי היא חדשה בזה,ועוד לומדת את דרכה בזה,לומדת ומכירה את התינוק שלה,ואת ההיא החדשה שנבראה מאז הלידה,ואת החצי השני שלומד את עצמו בזה,ואותם כמשפחה.המון זמן חיפשתי את הידע והכלים שיעזרו לי להעיף את רעשי הרקע של הסביבה,(תעשי ככה, אבל הוא צריך את זה ואת זה),שיבססו לי מדעית ומחקרית את הגישה ואת הדרך ההורית שלי שאני סוללת.וכשמצאתי אותה- לא יכלתי להתעלם.ידעתי שזאת תהיה השקעה שלא אתחרט עליה,ולא הבנתי כמה הרווח יהיה עצום ומופלא.קורס אמהות בטוחה מלידה,שזכיתי לקחת בו חלק עם Orit Sapani המקצועית והמופלאה,זה קורס שמרכז את זה באופן הכי ידידותי, מונגש ומקצועי לאמהות לקראת\ אחרי הלידה,ובשנה הראשונה לחיי התינוק.פרטים נוספים בתגובה הראשונה.–לחיי האמונה באינטואיציה, שפשוט יודעת, את ההכי טוב עבורנו!!
לחצי לקבל מדריך שמחבר אותך חזרה לאינטואיציה האימהית שלך!!! (אימהות לתינוקות) https://yaffa.ravpage.co.il/imahotinfo
לפי הזוהר, יום כיפור הוא חג של אימהות. חג בו הדין מתהפך לטובה. אם הענין בראש השנה זה להתחבר פנימה לעצמך ולהיות אמיתית, אז ביום כיפור העבודה היא להתחבר למקום עמוק וגדול – הבטן של אמא. להיטהר, להיעטף דרך חיבור למשו שהוא גדול ממני. האם את מוכנה – כמו ששיר מאת הרב מנחם פרומן ז”ל למטה מציע, להפסיק לשניה את העיסוקים, ולצלול פנימה לעומק ולהתחבר לאמא?
בואי והביאי חברות לשיעורים הפתוחים של הנוסחה וככה תתחילי את השנה בחיבור הכי אמיתי מרגש ועמוק שאפשר – לעצמך כאמא, ולאימהות אחרות כמוך!
1. לאימהות לפני לידה: שיעור מיוחד תנוחות ללידה עם נעמי!!!! אם פספת את סדנת התנוחות ונשימות עם נעמי – הזדמנות להשלים מהבית! לאור הביקוש, החלטנו לעשות שיעור פתוח לכל האימהות בכל המקומות לפני לידה בה נעמי חופשת איך ללדת בצורה הכי נוחה ומתאימה לך!! שיעור לייב בקבוצת הפייסבוק של הנוסחה – ברגע שאת מתייגת חברה בהריון ועושה לייק, תוכלי לזכות בתהליך אישי לבחירה עם יפה או נעמי!!!! כל הפרטים כאן בלינק (סרטון הסבר עם יפה ונעמי
להיות צדיקה? לקרע את רוע גזר הדין? מה מצופה ממך בשנה הזאת? למה את מצפה? מה זא אומר להיות צדיקה?! לענות על הציפויות של כולם ולהיות בסדר בעיני הסביבה?! ומה לגבי הסיפור של הבעל שם טוב: ילד עם הארץ בא להתפלל בבית הכנסת בראש השנה, ומרב התלהבות ורצון, חילל בחליל (מבלי לדעת שלא מנגנים בחג)? ניגש אליו הבעל שם טוב, עיניו יוקדות אש, וכולם חיכו לנזיפה – ובמקום אמר הבעל שם טוב “הילד הזה – הכריע את כף הדין לטובה בזה הרגע” ברוח החליל, קבלי שיר מאת הרבנית הדסה פרומן על חילול הקודש, שמציעה לגשת אחרת לראש השנה – לשים בצד את הציפיות שהם חיצוניות לך ולחיות את החג ואת השנה ממקום אותנטי, אמיתי ומחיבור פנימה שלך לעצמך, כי ברגע שאת קשובה לרצון שלך להיות מחוברת פנימה ולמעלה, הכבוד והמקום שאת נותנת לרצון הזה כבר בעצמם מחוללים שינוי – כמו אותו ילד – שכל כך רצה להיות חלק מהתפילה,
ולמרות שעשה טעות מביך בדרך שהוא השתתף – ה”טיפשות” שלו, שנבע מרצון אמיתי וכנה, קרע את רוע גזר הדין יותר מאשר כל מתפלל אחר רגיל מהמנין! החיבור האישי האותנטי שלך לעצמך – בעצמו מחולל שינוי רצוי לטובה!
איך תחוללי את השינוי שאת רוצה השנה? לחיבור, לקשב, לשינוי הזה להתעצם? איך תבטיחי לעצמך שתהיי עוד יותר מחוברת פנימה ולמעלה? הנה האירועים הקרובים של הנוסחה – בואי להשתתף בהם והדרך כבר תפתח את עצמה: 1. שיעור פתוח של הנוסחה ביום שני בערב לכל הבוגרות – הזמינו גם חברות ונוכל לדבר שם על הכל!!! ב 30.9.2019 נעשה שחרור רגשי למשו שהפריע לנו בחיים – ויהיה מדהים – מחכה לך שם בואי והזמיני חברה – פרטים בהמשך!
2. וובינר עם אורית המומחית שלנו להורות – בו תוכלי להתיעץ על כל קושי עם התינוק שלך!!! לחצי כאן להירשם
3. “מהישרדות לצמיחה” כנס העצמה נשית מיוחד במינו מבית הנוסחה – איך לקחת את הכלים של הנוסחה ליום יום ולהמשיך להתפתחת והדגמת שימוש בכלים פשוטים לפתור קשיים יום יומיים. מחכה לתגובה שלך – איזה דבר הכי הפריע לך מלהתקדם בחיים שנה שעברה? ככה שנדאג שהשנה תהיה אחרת -וניתן לזה מענה הולם בכנס!
👄תגידי: טבעי שיש ירידות דופק בזמן צירים שליש מהתינוקות יש חבל טבור סביבם – וזה מסתדר במי השפיר- כמה בדיוק הדופק יורד? בודקת עם חוות דעת רפואית נוספת שאני סומכת עליה לגבי רמת הסיכון שאני רוצה לקחת
כשאומרים לך: אני צריכה לשים לך מוניטור! 😮
👄תגידי: שימי לעצמך מוניטור – לי את לא שמה! 💪🏻על תתעסקי איתי – זה אני משלמת לך משכורת!!!! 🤑 הבנת? בית החולים הזה מקבל 15 אלף שח על הלידה שלי! כדאי מאוד שאני אתן לך ביקורת של 5 כוכבים, ⭐⭐⭐⭐⭐ אז תתחילי לעשות בדיוק את מה שאני מבקשת!
כשאומרים לך: *את רוצה לידה טבעית? תדעי לך שזה לא הכי קל כמו שאת חושבת* 😮
👄תגידי: כמו שזה קל לך לזרז אותי פיטוצין אפידורל סטריפינג, וקל לרופא לנתח אותי – ככה לי קל ללדת לידה טבעית 🤱🏻 כשלא מפריעים לי ולא מלחיצים אותי – כל אחד במומחיות שלו!
כשאומרים לך: לידה ראשונה – יקח המוווןןןן זמן! 😮
👄 תגידי: את צודקת! עם ההפחדה היחידה הזאת, הארכת לי את זמן הלידה בעוד 24 שעות לפחות
כשאומרים לך: *עד סוף המשמרת שלי את יולדת!!! אני אגיד לאמא שלך שאני ילדתי אותך!* 😮
👄תגידי: כנראה יש לך טעות זמנית – את זאת שתהיי איתי עד סוף הלידה – לפי התחזיות כנראה שאנחנו הולכות באמת לבלות
המממוווווןןןןן זמן ביחד – את לא הולכת הביתה עד שאני יולדת-הבנת? תשכחי
מסיום משמרת, את מסיימת את הלידה שהתחלת איתי – גם אם זה יקח עוד שבוע!
כשאומרים לך – כדאי לקחת עכשיו זירוז, אחר כך ממש יכאב לך והמרדים לא יהיה! 😮
👄תגידי:
ואוו בדיוק הוכחת שהמחקר שאומר שציפיה לכאב מובילה לכאב – ממש כואב לי
לשמוע את נבואות הזעם שאת קובעת לי מראש לגבי איך אני ארגיש בלידה! זאת אני
בוחרת איך לבלות את הלידה שלי.
כשאומרים לך: המיילדת השניה ממש נעלבה שביקשת שיחליפו אותה 😮
👄 תגידי לבן זוג או מי שמלווה אותך בלידה: מותק תרשום את השמות של שני המיילדות האלה, כן אלה שמעיזות להפריע ליולדת במלאכת הקודש של הלידה עם עלבונות אישיים לא קשורים והורסים לידות בבריונות ופלישה רגשית למרחב היולדת בזמן לידה, זה רשלנות רפואית מהשורה הראשונה, אני ממש בהלם שצוות בבית חולים כזה מתנהג ככה, אחר כך כבר נדאג שראש המחלקה יבין כמה חשוב לאפשר טיפול הולם למקרים כאלה של מיילדות שלא יודעות לתמוך בלידה כמו שרשום להם בהגדרת התפקיד ומנסות לטפל בבעיות אישיות לא פתורות בזמן עבודה על חשבון היולדת!!!
👄 תגידי לבן זוג או מי שמלווה אותך בלידה: מותק תרשום את השמות של שני המיילדות האלה, כן אלה שמעיזות להפריע ליולדת במלאכת הקודש של הלידה עם עלבונות אישיים לא קשורים והורסים לידות בבריונות ופלישה רגשית למרחב היולדת בזמן לידה, זה רשלנות רפואית מהשורה הראשונה,
אני ממש בהלם שצוות בבית חולים כזה מתנהג ככה, אחר כך כבר נדאג שראש המחלקה יבין כמה חשוב לאפשר טיפול הולם למקרים כאלה של מיילדות שלא יודעות לתמוך בלידה כמו שרשום להם בהגדרת התפקיד ומנסות לטפל בבעיות אישיות לא פתורות בזמן עבודה על חשבון היולדת!!!
כדי שיהיה לך את הלידה הכי מהירה וקלה שיכולה להיות יש כמה דברים שכדאי שתדעי – הירשמי כאן לקורס מתנה שלנו: https://yaffa.ravpage.co.il/launch
“איך לעזור לתינוק עם המון וכאבי בטן? למה מתעורר בצווחות? בוכה בין בקבוק להחלפה?”
מי לא מכירה את זה? גם אמא לילד שני ושלישי ורביעי – יכולה למצוא את עצמה מופתעת!
(או יותר נכון בסוג של הלם!) בשאלות שאין לה עליהם תשובות אחרי לידה.
📣 אמא יקרה – מזל טוב. כדי שיהיה לך את הל”ג השמח ביותר (עם זמן לנוח ולעשות את מה שאת רוצה) קבלי טיפים בלייב על אחד הדברים שיכול להציק לתינוק שלך!!!
יש הרבה שאלות ולנו המון תשובות בשבילך ❤️ אולי אפילו לשאלות שלא חשבת שקיימות בוובינר מיוחד שנרשמים אליו בקישור הזה: https://yaffa.ravpage.co.il/webinar
בוובינר את לומדת:
❓איך להבין מה התינוק צריך – ללמוד לתקשר איתו בשפה סודית שלכם! ❓איך לא רק לתת מענה מדיוק ומהיר לצרכים שלו ולפנות לך זמן ואנרגיה אלא גם “לראות את הנולד” ולהבין מה הולך להיות הצורך הבא עוד לפני שזה מגיע!
ככה שבמקום להיות מופתעת, את מבינה מה הולך לקרות. את יודעת ❣️ מתי הוא יהיה רעב, מתי הוא לא יאכל למרות שהוא רעב מתי הוא שבע באמת (ולא עצר לגרפס או התרוקנות)
ובכלל — תגלי איך לעקוב אחרי מה שחשוב בתנועות – במקום להניח שהן “סתם” תנועות של רפלקסים או משחק
ואז? את לא מופתעת 😲
את פחות מתוסכלת (גם אם התינוק לא רגוע) את יותר יודעת מה כדאי לעשות ואיך להרגיע הכי מהר
ובכלל מגלה שהתינוק כבר פחות ופחות בוכה אוכלי יותר טוב, נרדם יותר מהר וישן יותר טוב
ואת? יותר ויותר סומכת על עצמך ואפילו מגיעה לסדר יום שפוי בחופשת הלידה
וכל זה כשאת מחזקת את הקשר שלך עם התינוק לשיאים חדשים של התרגשות!!
למה? כי זה ידע שמקרב אותך להבנה הכי טובה של התינוק שלך שגורמת לו ולך לקבל מינונים מתפרצים של הורמון האהבה! עד שתתנסי לא תדעי!
את לא היחידה שלא יודעת את זה. מעט האימהות שכן.
כל הנשים שמתוודעות לידע שתשמעי בוובינר לא מאמינות איך אימהות לא יודעות את זה.
אם את רוצה לדעת במה מדובר בואי לוובינר שלנו ביום שני הקרוב 27.5.19 הוא ONLINE והכי אינטראקטיבי שיש! כך שתוכלי לשאול בו שאלות על מה שמעניין אותך!
מה העניין עם הקטנת כמות החיתולים? בדיון סוער ברשת הגבתי שאפשר גם בלי חד”פ. אז מישהי הציעה בציניות – אולי בשביל המחאה נגמול מחיתול מלידה?
האמת? רעיון לא רע. אבל מסיבה אחרת. לא משהו שהאמא הזו תארה לעצמה.
קודם הבהרה – אפשרי לגמול לגמרי מחד”פ בכל גיל, או רק להפחית בשימוש בהם. גם אפשר רק לעבור לחיתול אקולוגי.
אבל זה לא נושא הפוסט.
אלא השאלה איך יכול להיות שלפני מאה שנה – תינוק נפרד מחיתול בד אפילו לפני גיל שנה?
ואני מדברת על תינוק במערב, לא באפריקה הנידחת, שם אין חיתול. גם אין הרטבות לילה או רגרסיות.
וכשהתינוק במנשא על גב אמו, הוא משום מה לא מתרוקן. ולא כי הוא בגיל שנה, נגיד, שאז הוא בכלל כבר מתרוקן בבור השבט, אלא גם בגיל 3 חודשים.
איך?
כי אמא שלו מתבוננת בו ולומדת את שפת הגוף שלו תכף אחרי הלידה.
ככה היא מכירה את הסימנים המוקדמים לצורך ההתרוקנות מוציאה אותו מהמנשא בזמן הנכון, מסמנת לו סימן כלשהו ~ ורק אז התינוק מתרוקן.
איך זה שדווקא תינוק מערבי זקוק ליותר זמן בשביל ללמוד להתרוקן?
ואיך לפני מאה שנה תינוק בן שנה כבר יכול היה להתרוקן עצמאית. ואילו היום רובם לא יכולים? מה הלך לאיבוד? איזו יכולת?
מספרות מקצועית של התקופה מסתבר שפעם אימנו תינוקות להתרוקן עצמאית 👈 👈 לפני גיל שנה.
איך? לימדו הורים לזהות את הצורך להתרוקן לפי התנועות שהתינוק עושה.
גם את יכולה. אבל אם תסתכלי על התינוק שלך בלי לדעת שכמעט כל התנועות שהוא עושה וקשורות בצורך, תחשבי שהן אקראיות.
אבל מי שעוקב אחרי דפוס ההתפתחות שלהן רואה בברור את הקשר.
למשל בעיטות ושיכול רגלים, חיכוך כפות רגליים הרמות אגן, פעירת פה כמו דג ופתיחת עיניים.
ככל שהצורך להתרוקן גובר כי הצטבר פיפי בשלפוחית השתן שבאגן 👈 התנועות מתגברות. אבל אז הן נפסקות לפתע ואחר כך מתחדשות בעוצמה גוברת.
יכול להיות שתינוק קטן בן 3ח’ כבר יכוול לשלוט בצורך להתרוקן?
מחקר בדק את זה ומצא להפתעתו שכולנו נולדנו עם היכולת לאצור את הפיפי.
אז מה חסר לתינוק הנולד? מודעות גופנית שתאפשר לנו ליזום התרוקנות.
איך עוזרים לתינוק לפתח את המודעות הגופנית הזו?
את זה המחקר לא בדק. אבל המדענית המוכשרת לריסה גינת פיתחה שיטה שנקראת — — — מעגל תקשורת.
ואני מלמדת אותה.
לא רק על צורך ההתרוקנות, גם על צרכים אחרים.
צורך ההתרוקנות פשוט וקל לזיהוי.
וכשאת לומדת את זה אתי כולה בקלות לתת לתינוק להתרוקן מחוץ לחיתול בכיור או באסלה או בכל מקום רלוונטי.
ולא מרוויחים רק חיסכון בכמה חיתולים.
תינוק שמבין שמה שמצטבר לו בבטן זה פיפי – רגוע יותר. אחרת הוא מרגיש לחץ בבטן מבלי שידע למה או מה הוא יכול לעשות כדי להפטר מזה.
תינוק עם מודעות שאמא שלו פתחה אצלו יודע מה צריך לעשות. ואפילו יודע לבקש מאמא שלו ללכת להתפנות.
וזה אפשרי — לפני גיל שנה. כי את יוצרת אתו תקשורת מחוות וקולות, לא במילים.
ולא, זה לא מעכב את התפתחות השפה. להפך.
וחכי, יש עוד יתרונות.
חשבת פעם למה הרבה תינוקות מתעוררים בלילה דווקא ב 3 לפנות בוקר?
כשלומדים לזהות תנועות המעידות על צורך ההתרוקנות, מבינים גם למה התינוק מתעורר. (הסיבה שזה קורה סביב השעה הזו קשורה בתהליכים ביולוגיים של השינה.)
מה אפשר לעשות עם זה?
כשעושים מעגל תקשורת – התינוק הוא שעושה עם זה משהו, וככה הוא מפסיק להתעורר בשביל זה.
יש עוד אבל נראה לי חפרתי מספיק להפעם.
אם יש לך שאלה או את רוצה ללמוד איך לזהות צורך התרוקנות או איך “לפשפש” ועוד
אנחנו כאן!
עקבי אחרינו כאן בפייסבוק בסדרת לייבים בימים ב-ה השבוע לגמילה מחיתולים בזמן אמת! יחד עם אורית – מלמדת שפת גוף תינוקות – בואי לפתח מודעות גופנית שמרגיעה אותך ואת את התינוק ויוצרת מוטיבציה פנימית לשינה טובה יותר ופרידה מחיתולים
ואם את רוצה לסדר לעצמך את היום (וגם את החיים!) עם התינוק – זה הזמן
לברר על המחזור החדש לקורס “אימהות בטוחה מלידה” מקומות אחרונים נחטפים ממש
עכשיו! לשיחת יעוץ חינם עם אביבה לחצי כאן למלא פרטים ושלחי הודעה: 050-621-9632
ישבתי והנקתי את בתנו הבכורה – וביקשתי ” אפשר כוס מים?”
המשפט הזה, “מה, את לא יכולה לקחת לבד?”, פגש אותי כמו סתירת לחי מצלצלת שלא שכחתי אותה גם לאחר חמש שנים. “זה הבן אדם שהתחתני איתו? אחד שלא מביא לי כוס מים שאני מניקה אחרי לידה?!” (היום המקסים הזה מביא כוסות מים בלי שאבקש וגם עושה הרבה מעל ומעבר – בהחלט אפשר ללמוד וגם אני עצמי כל הזמן מתקדמת באומנות האמפטיה)
חוסר יכולת לחוש ולהביע אמפטיה לזולת – במיוחד ברגעי מצוקה אישיים – לא בא מרוע לב! אי אפשר להאשים את החוסר אמפט, ולא את אמא שלו כי אף אחד לא התכוון למה שמרגיש כמו סתירת הלחי הזאת. זה מה שקורה באופן טבעי כשלא לומדים את מקצוע האימהות, ואז באמת לא היה את הידע שיש היום וגם לא את הנגישות. היום יש לנו ידע מחקרי שאמפשר חיים טובים יותר. על המחרק יש עליו פוסט קודם כאן, מחקר שנעשה על פני למעלה מ20 שנה במעקב אחרי תינוקים. המחקר מוכיח שכאשר האמא יודעת להסתנכרן עם התינוק שלה (ולא, סנכרון זה לא אומר להניק כל פעם שהוא בוכה) התינוק לומד לחוש אמפטיה בהמשך חייו. (קבלו סרט קצר הממחיש את ההבדל בין אמפטיה לסימפטיה)
היום אני יודעת לומר שזה לא בא מרוע לב. זה בא מחוסר יכולת לחוש ולהביע אמפטיה לזולת – שאני לא יכולה אפילו להאשים את החוסר אמפט בעצמו, וגם לא את אמא שלו כי אף אחד לא התכוון לסתירת הלחי הזאת. זה מה שקורה באופן טבעי כשלא לומדים את מקצוע האימהות, ואז באמת לא היה את הידע שיש היום וגם לא את הנגישות. היום יש לנו ידע מחקרי שאמפשר חיים טובים יותר. על המחרק יש עליו פוסט קודם כאן, מחקר שנעשה על פני למעלה מ20 שנה במעקב אחרי תינוקים. המחקר מוכיח שכאשר האמא יודעת להסתנכרן עם התינוק שלה (ולא, סנכרון זה לא אומר להניק כל פעם שהוא בוכה) התינוק לומד לחוש אמפטיה בהמשך חייו. (קבלו סרט קצר הממחיש את ההבדל בין אמפטיה לסימפטיה)
אמפטיה זה היכולת להבין וממש להרגיש מה קורה בצד השני. כמה זה מאפשר איכות חיים – קשה לתאר. ילד שגדל בלי היכולת לחוש אמפטיה – יגיב בצורות שיהיו כואבות גם לו וגם לאלו שהוא הכי אוהב. נראה סיטואציות בין בני זוג כמו:
היא בוכה והוא במקום לבוא לחבק ולהרגיע אותה – מעשה פשוט ואמפטי, הכי טבעי שיש מתנתק ומתסבך בעצמו – הופך ביקורתי כועס או מוצא דרך אחרת להתנתק כי:
כשהוא היה תינק ובכה – במקום שהוריו ירגישו אמפטיה כלפי המצוקה שלו – הם לקחו את זה באופן אישי כהתרסה בהם ונלחצו. במקום לבוא בהבנה שיש לתינוק מצוקה ועם בטחון שהם יודעים לעזור, הכל בסדר הם הגיבו בצורה שאמרה לתינוק שהכל לא בסדר וכשהוא במצוקה אין מענה הולם. שהצרכים שלו הם לא מובנים, גדולים מדי, לא ניתנים למענה, דורשים יותר מדי. שזה יותר מדי לבקש – כי אין מענה הולם! זה מה שהוא למד – כאשר מישו קרוב אלי בוכה הם מאשימים אותי! (במקום – כשמישו קרוב אלי בוכה – הם זקוקים לאמפטיה, הבנה, קשה, תמיכה, עזרה). אני בטוחה, שההורים שלו רצו לעזור ועשו הכל כדי לטפל בו על הצד הטוב ביותר – רק מה שאנחנו מדברים עליו כאן זה תגובה רגשית בלתי נשלטת שיכולה, ואכן קורית, גם להורים הכי אוהבים ומסורים – ממש לא בכוונה! יש לזה הסבר ביולוגי לחלוטין – כשתינוק בוכה האדרנלין אצל האמא עולה – כדי לעזור לה להגיב. פעם בג’ונג’ל זה היה יותר קשה להגיב מהיום, למשל, אם האמא היתה באמצע לקטוף פירות או לברוח מאיזה אריה. כשהאדרנלין עולה – האמא נלחצת – ויותר קשה לה להגיב ממקום רגוע ובטוח. בגלל שתינוקות לא יודעות לדבר – קשה להבין לפעמים מה הם רוצים – הבכי וגם החוסר ידע יכולים כן להכניס בקלות את האמא לתחושה של חוסר אונים.
היום, עם הידע והכלים שיש לנו בהבנת שפת גוף התינוקות – החוסר אונים מיותר לחלוטין
קבלו עוד סיטואציה שמדגימה חוסר יכולת לחוש אמפטיה – הוא חוזר הביתה (לגבר שיצא מהבית תמיד יש ציפיות בחזור! לא זוכרת מתי הפעם האחרונה הכינו לי משו כשנכנסתי לבית – נראה לי הגיע הזמן שגם אני אתחיל לצפות!) והיא סידרה את הבית, הניקה את התינוק וטיפלה בעוד ילדים עייפה עם כאב ראש ורוצה לנוח – וכל מה שהוא יודע זה שהוא לא קיבל את היחס המיוחל, (הצורך שלו) ומרוב נושאות שחוזרת לגיל אפס שבכל מקרה לא מבינים ואין מענה למה שהוא זקוק – הוא מוצא סיבה – המיני בר החדש שעלה 7,000 ש”ח להתפוצץ לשעה (כמו שניסה גם, לבכות ולצרוח שהיה תינוק חבל שגם אז הוא היה צריך להגיע למקום הזה כי היום אפשר לתת מענה עוד לפני הבכי), וזהו הלך הזוגיות לאותו יום כי:
היכולת לחוש אמפטיה זה לצאת מההישרדות שלי ולדעת לשים את עצמי בנעליים של השני. של זאת מולי. זה דורש את היכולת שהפנמתי מאמא שלי – שהכל בסדר ויש מענה מדיוק לצרכים שלי – ואני יכול להרשות לעצמי לעמוד במקום של השני, להרגיש את מה שהוא מרגיש – כי אצלי הכל בסדר. ותינוק חווה את החוויה הזאת, יתקשה אח”כ בחייו בכלל ליהנות ממערכות יחסים בריאות הדדיות, ויש סיכון שהוא יפנה לחומרים ממכרים לקבל את אותו תחושה טובה – שלא חווה כתינוק ולא מצליח לשחזר כמבוגר. אם הוא לא פיתח את היכולת הזאת ב5 החודשים הראשונים לחייו, כן יש תקוה רק שמה אני אגיד לכם – לוקח זמן … חלון ההזדמנות לפי המחקר של פרופסור רותי פלדמן הוא קצר מאוד. 5 חודשים ראשונים. קושי בלחוש אמפטיה זה סוג של נכות רגשית חברתית – שאפשר למנוע בקלות על ההתחלה.
זה די לא נעים לפגוש קיר של חוסר אמפטיה. בין בני זוג – חוסר יכולת לחוש אמפטיה זה יכול להרוס מערכות יחסים לתמיד. כן, אפשר ללמוד בדרך הארוכה והקשה. ואפשר גם כאמא – לתת לתינוק שלך את המתנה הנפלאה הזאת, של היכולת לחוש אמפטיה במהלך חייו – שגם אם לא ידע לומר במילים את מה שכתבתי כאן – אין ספק שיהנה יותר בחיי היום יום שלו – כי בסופו של דבר – אנחנו חיים בחברה. והיכולת שלנו לחוש אמפטיה כלפי כל מי שנפגוש – חברים, בני זוג, בוסים, עובדים, לקוחות – היא משדרגת מיידית כל אינטראקטיה.
איך עושים את זה בפועל?! את צריכה ללמוד לתת מענה מדיוק לתינוק שלך. ללמוד לקרוא את שפת הגוף שלו ולתת מענה הולם בתזמון נכון. אלו דברים שהיום מתבססים במחקר ומדע – ולכן לא צריך יותר לגשש בחושך. יש דרך מוארת, ואני ממליצה בחום לכל אמא לקצור את הפירות שלה גם בחודשים הראשונים וגם אחר כך במהלך חיים שלמים של התינוק. דווקא כאחת שמכירה מה זה תינוק שגדל ומתקשה להרגיש או להביע אמפטיה. דווקא מחוויות אישיות, ועבודה על מטופלים, כשאני חווה את התוצאות הקשות מאוד לעיכול שנים לאחר מכן – כן- בא לי לצעוק מכל הגגות – זה הזמן להשקיע!!! בלי לפספס את חלון ההזדמנות הקצר הזה! זה כל כך פשוט כשיודעים איך, ואם תשאלי איך הסתדרו פעם – תסתכלי מסביבך, תשאלי את עצמך מתי פעם אחרונה הגיבו אליך בהבנה ואמפטיה מלאה לקושי – ותביני ששרדו בלי ואין סיבה להמשיך לגדל ילדים שקשה להם לחוש אמפטיה! ויותר מזה – כשאת לומדת לחוש אמפטיה כלפי התינוק – זה גם מרפא את המקום בך – שלא קיבל מענה הולם! אז אם את כאמא את חווה קושי או חוסר נוחות מול התינוק כשהוא בוכה, תסכול, עצבים דיכאון או כל חוויה לא נעימה אחרת – זה לא אמור להיות ככה!!!
את אמורה ליהנות מלהיות אמא. וזה בדיוק מה שאנחנו לומדות בקורס עם אורית. מומלץ בחום – משנה חיים לאורך כל החיים של התינוק וזה מוכח מחקרית!
ואם את תוהה איך מכינים תינוק למסגרת – בעקבות חזרה לעבודה – מוזמנת ללמוד יחד עם אביבה ויעל! עקבי אחרי הלייבים שלנו בפייס
שבוע הבא – עוד טיפים מעשיים בשטח ושידורים מרתקים עם אורית – לוחשת לאימהות סודות נשכחים
ואם את רוצה לסדר לעצמך את היום (וגם את החיים!) עם התינוק – זה הזמן לברר על המחזור החדש לקורס “אימהות בטוחה מלידה” מקומות אחרונים נחטפים ממש עכשיו! לשיחת יעוץ חינם עם אביבה לחצי כאן למלא פרטים ושלחי הודעה: 050-621-9632
מאת אורית ביבי ספני – מנחת הורים לגיל הרך 054.210335
הכנת
קטנטנים
לכניסה
מוצלחת מסגרת
הסבר מלווה ללייבים בפייס עם אביבה ויעל
הסתגלות
הפעוט במסגרת
דומה למסע טיפוס לגובה רב.
זוהי
חוויה רב חושית,
שכל
הגוף חווה.
וזהו
היא שינוי שמשפיע ממש על התפתחות מסלולים
עצביים במוחו.
וגם
מקרין על כל תחום בחייו.
כניסה
למסגרת היא שינוישהפעוט
לא היה בוחר לעשות מיוזמתו,
אבל
הוא זה שצריך ללמוד
להתאים את עצמו אליו.
לכן
הוא זקוק ליד המושטת הזו כדי לשרוד את
נפתולי הדרך החדשה.
בדרך
החדשה הוא צועד לבדו
בין זרים.
גם
אם הם מלאכים שמושיטים לו יד חמה,
הוא
עדיין רחוק מאמו,
מהחמצן,
ממקור
הביטחון של חייו.
כשהוא
מטפס במעלה השבילים הצרים האלה –
הפעוט
צריך ללמוד לסמוך,
להיווכח
שהמקום החדש טוב בשבילו.
לוקח
זמן עד שהמקום הזר יהפוך ל Best
Second Choice שלו.
וכשאת,
האמא,
מגיעה
לאסוף אותו בסוף היום,
הוא
שמח לראות אותך,
אבל
גם מותש מיום ההסתגלות המתמשך כנצח.
אתגר
ההסתגלות נמשך לו גם בבית ונחשב לגורם
רגרסיה
מרכזי.
משך
ההסתגלות ככלל יהיה בהתאם לקצב שלו במצבי
הסתגלות לכל שינוי ופרידה,
יכולת
המסגרת להכיל אותו ולהגיב לצרכיו משפיעה
עליו,
וגם
אופן ההתמודדות שלך.
בלייבים
בפייס עם אביבה ויעל
נסקור
10
צעדים
פרקטיים
להכנת הפעוט לכניסה למסגרת
כולל
הכנה העצמית שלך לקראת החוויה החשובה,
כמו
גם כלים להתמודדות עם אתגרים
שאחרי
הכניסה למסגרת.
אפשר
ורצוי
לחזור
על הצעדים לפי העניין והצורך.
צעד
1 : הכנה
לפרידה
הטיפ
הבא מתאים לכל
פרידה:
הנקה,
מוצץ,
מיטה,
דמות
אהובה לפני נסיעה,
ועוד.
אני
מתייחסת לגיל שסביב חצי שנה ואילך,
גיל
בו קביעות האובייקט מתחילה להתבסס.
זהו
הגיל של המחוות:
הצבעה,
ביי
ביי, מחיאות
כפיים וגם משחקי
ה”קוקו”.
במשחקי
הקוקו, הנסיך
הקטן שלך מבסוט מהמשחק,
ובהדרגה
גם לומד שהדבר שנסתר מעיניו –
עדיין
קיים גם כשהוא לא רואה אותו.
‘ספר
הגיבור’ מכין
את הילד לקראת השינוי הדרמתי בחייו.
בטקס
“ביי
ביי” הוא
מפנים את עקרון המעגליות בחיים,
הפרידה
והפגישה המחודשת.
בטקס
ה“ביי
ביי“
ילדים
לומדים ומתאמנים בכישורי חיים דרך משחק.
ללמוד
להיפרד“בכאילו” עוזר
לתינוק להפנים את מעגליות החיים מפגש
–
פרידה
– פגישה
מחודשת שחסרה
לו ביכולת ההמשגה בגילו.
כיוון
שלתינוק חסרה עדיין תחושת זמן,
החוויה
של התינוק בפרידה,
כמו
כל חוויה היא לגמרי בהווה.
אין
התחלה, אמצע
וסוף.
גם שינה היא
סוג של פרידה,
לכן
תינוקות עלולים להירתע ממנה.
ריטואל
קבוע עוזר לנו כי הוא יוצר שגרה
ומוכרות.
היכולת
של התינוק לצפות את האירועים בחייו ולהיערך
לאירוע הבא הצפוי בשגרת היומיום שלו –
זו
בעצם המסוגלות שתבני
בילד שלך לקראת הפרידה.
הטקס
בשלב
הראשון כדאי לבחור דובי /
בובה
כלשהי שהתינוק כבר מכיר ומחבב,
או
שקודם תחבבי אותה עליו.
במשך
כמה ימים, בכל
פעם שאת
משכיבה אותו לישון השכיבו יחד גם את הבובה
/
הדובי.
היפרדו
ממנה כשאת מכריזה:
“לילה
טוב בובה, ביי
ביי עד לבוקר,
עד
שהשמש תאיר ויהיה אור בחלון..”
לא
משנה מה תגידו עוד,
חשוב
לשמור על מילות הפרידה
וההפגשות
(“ביי
ביי” ו
“נפגשנו
שוב” / שלום
/ בוקר
טוב וכולי).
חיזרו
על זה גם
כשאתם יוצאים מהבית וחוזרים.
חשוב: הבובה
נשארת באותו
המקוםבו
נפרדתם ממנה,
עד
שתחזרו לפגוש אותה.
בבוקר:
גשו
אל הבובה יחד כדי לברך אותה:
“בוקר
טוב בובה,
נפגשנו
שוב”.
כעבור
כמה ימים
כשהטקס עקבי ואתם מצליחים להתמיד,
התינוק
(בגיל
המחוות) ילמד
מהדוגמה האישית שלך ויתחיל בעצמו להגיד
אותם דברים לבובה מיוזמתו.
אפשר
וכדאי להרחיב את הטקס לשעות אחרות
ולפעילויות אחרות,
למשל
לפני הרחצה.
צעד
2 : בקבוק
הטיפ
הזה רלוונטי במיוחד לאמהות מניקות שהתינוק
שלהן צריך להתרגל לבקבוק לקראת הכניסה
למסגרת.
אנחנו
רוצות שהתינוק ירגיש רגשות חיוביים כלפי
הבקבוק. בנוסף,
נשמור
על עיקרון הרציפות והמוכרות שיעזרו לו
כשניפרד ממנו כל יום למך היום.
מה
נעשה?
נקנה בקבוק ..
נראה אותו לתינוק בזמן שהוא רגוע, ובזמן שאיננו קשור להאכלה דווקא.
ניתן לו לשחק עם הבקבוק.
אחרת,
תחשבי
– מה
קורה לתינוק שרואה בקבוק לראשונה בחייו
בזמן שכואבת לו הבטן מרעב?
ואולי
הוא גם בחרדה מהעובדה שהוא לא רואה את
אמו? הקישור
של “חירום”
ותסכול
– יכול לעבוד הפוך ממה שחשבנו,
והתינוק
ירגיש שזה מצב של סטרס (מערכת
הדריכות תפעל בכל פעם שהוא רואה את הבקבוק).
נכון
שיש למידה ובסוף תינוק יכול לקשר את הבקבוק
עם רווחה ותחושה של משהו טוב,
אבל
איך אומרים?
אין
שני לרושם ראשוני
כדאי להתחיל רגוע.
במיוחד
כשאנחנו יודעות שתינוק עלול לגלות ממש
התנגדות לבקבוק,
וכדאי
למנוע אותה בתכנון נכון של תהליך ההכרות
עם האופציה של הבקבוק בחייו.
נצייר
עליו מסר של אהבה בנוכחות התינוק ונגיד
לו שזה הבקבוק שלו.
ניתן
לו לשחק אתו – זכרי שהפונקציונליות כאן
היא משנית.
קודם
נרצה שהתינוק ירגיש שהבקבוק הוא חלק טוב
בחייו, שקשור
בך, בקשר
אתך, בביטחון
שאת משרה עליו ולאהבה שלך.
הפוך
ממשהו שמתקשר בתודעה שלו לעתות חירום
(סטרס
וחרדה).
כשאת
מניקה, הכיני
מראש בבקבוק קצת מהחלב שלך,
שיהיה
חמים ונעים.
תני
לתינוק לינוק ודאגי שהוא יראה את הבקבוק.
שישחק
אתו בהתחלה,
יריח
ויזכר בו.
זה
צעד שהתינוק יעשה!
בהדרגה
הבקבוק נטען בחוויה הטובה מההנקה ובהמשך,
אולי
ירצה לקרב את הבקבוק ולהתחיל לאכול ממנו
מתוך סקרנות וחיבה.
בימים הבאים נוסיף עוד טיפים מנצחים להכנסת קטנטנים למסגרת!
אורית ביבי ספני
לוחשת
לאימהות סודות נשכחים
אודות
שפת הגוף של התינוק
ואם את רוצה לסדר לעצמך את סדר יום עם התינוק – זה הזמן לברר על המחזור החדש לקורס “אימהות בטוחה מלידה” מקומות אחרונים נחטפים ממש עכשיו! לשיחת יעוץ חינם עם אביבה לחצי כאן למלא פרטים ושלחי הודעה: 050-621-9632
מאמר חדש שפורסם באתר מאמונט חובה לכל אמא חדשה מאת אורית ביבי ספני, הלוחשת לאימהות
תשכחי ממה שידעת על השנה הראשונה. גילויים חדשים מראים שיש חלון הזדמנות נדיר להשפיע – כבר בשלושת החודשים הראשונים לחייו
איך
תוכלי להשפיע על האושר של התינוק כבר
בתחילת חייו
ומה
הקשר להבנת שפת גוף?
על חשיבות
השנה הראשונה לחיי התינוק יודעים הרבה.
אבל
לאחרונה מתברר שכבר בחודשים הראשונים
מתעצבים תפקודים חשובים להישרדותנו
כיצורים חברתיים.
העדכונים
בתחום ההתפתחות החברתית שלנו מגיעים
דווקא ממדעי המוח. בשיטה
חדשנית הצליחו חוקרים בראשותה של פרופ’
רות פלדמן
(המרכז
בינתחומי) להראות
מה קורה במוח התינוק בכל אינטראקציה
משמעותית עם ההורים. כך
זוהה למעשה התהליך המוחי בו מתקבעים
דפוסים המשפיעים על כל מהלך חייו החברתיים
של התינוק, כגון
– היכולת
להרגיש בטחון בעולם, להרגיש
נוח וליהנות בחברת אחרים, או
להרגיש אמפטיה והבנה כלפי אחרים.
השאלה
היא – כיצד
יכולות חברתיות מורכבות יכולות להיווצר
כבר בשלב בו התינוק עוד לא מדבר,
החושים
שלו עוד לא מפותחים, ולמעשה
רוב התקופה הקריטית הזו הוא מצוי בשלב
הנקרא טרימסטר רביעי?
התשובה
קשורה בתהליך שפלדמן מכנה סינכרון,
הדומה
למה שהפסיכולוג דניאל סטרן מכנה ‘הריקוד
המשותף’. מרגע
שנולד, האינטראקציות
המהנות עם אמו מוטמעות במוחו של התינוק.
בכל פעם
שאמא מזהה מה התינוק שלה צריך,
נותנת
לו מענה איכותי, למשל
כשהיא מאכילה או אפילו מחתלת אותו,
כאשר היא
מחזיקה אותו יציב וקרוב, שומרת
על קשר עין, מחייכת
אליו, או
מדברת אליו בהנאה – קצב
הלב מסתנכרן ונדלקים אצל שניהם אותם חלקים
במוח. אלו
אינם חלקי מוח אקראיים הנדלקים ברגעי
הסנכרון, אלא
האזורים “הרגשיים”
(לימביים)
והחברתיים
במוח (קורטיקלים).
המוח
האנושי נמצא בלמידה כבר בהיותנו ברחם.
בהתאם
לעקרון החסכנות של המוח, מה
שאינו בשימוש מתנוון. לעומת
זאת מה שבשימוש מתחזק וכך נוצרות תבניות
עצביות פעילות, שמכוונות
אותנו לפרשנות אוטומטית לכל גירוי,
ומכאן
לתגובה אוטומטית במינימום מאמץ.
בכל
התנסות סינכרונית מתחזקים מסלולים עצביים
באותם האזורים במוח ומספר הקשרים העצביים
ביניהם עולה. כך,
בתהליך
הסנכרון המתואר – מונחת
התשתית במוח שנועדה לשימוש עתידי של
התינוק, בשלב
בו יתחיל ליצור קשרים בין-אישיים
ולהשתלב בחברה. כשזה
יקרה, יפרש
המוח שלו את החוויה החברתית החדשה בהתאם
לרישומי החוויות הראשוניות שלו.
לפחות
במקרה הזה, לא
משנה עם מה נולדנו, כמו
מה שחיזקנו. התינוק
זקוק לקשר עם הוריו בשביל ללמוד להצליח
חברתית – להבין
את המערך בחברה בה הוא חי ואת ההתנהלות
בה.
הקשר
בין סנכרון אם–תינוק
לאושר
בשנים
האחרונות עלתה המודעות להשפעת רגישות
האם לאותות התינוק (זמינות
רגשית, היכולת
לאתר את צרכיו ולהגיב אליהם בצורה מספקת).
מנגנון
הסנכרון מעלה את הערך הדיאדי של הקשר
עצמו, ומוסיף
ממד של הדדיות.
נמצא
שככל שהאם מרבה להיות בקשר משמעותי עם
התינוק ורמת הסנכרון ביניהם עולה –
השינויים
במוחה מגבירים ומרחיבים בעצמם את הזמינות
הרגשית שלה כלפי התינוק.
הזמינות
הרגשית היא אותה תכונה אימהית המאפשרת
את התפתחותו של דפוס ההיקשרות הבטוחה לפי
התאוריה של ג’ון
בולבי ומארי איינסוורת’.
הביצה
והתרנגולת –
גרסת
האוקסיטוצין
למנגנון
הסנכרון נודעת חשיבות למשוב החיובי של
הפרשת הורמון חשוב בגוף שלנו – האוקסיטוצין.
בשנים
האחרונות פרץ לתודעה הציבורית הצורך של
התינוק במגע ועצמת החיבוק.
היום כבר
ידוע לנו שהמגע והחיבוק הוא צורך הדדי
שמעורר את שני הצדדים לאהבה וקשר.
השאלה
היא מה קדם למה – הורמון האהבה או האהבה?
ידוע גם
שחיבוק מעל 20 שניות
מעלה את רמת הורמון האוקסיטוצין בגוף אצל
שני הצדדים. הממצא
הזה זכה לאחרונה לסיקור בכתבות בפריים
טיים בערוצי הטלוויזיה כי השם הפופולרי
שלו הוא ‘הורמון
האהבה’.
עם זאת,
מסתבר
שמבחינה אנרגתית המנגנון האוקסיטוציני
אינו מתגמל כשלעצמו כדי להצדיק את התואר
הנכסף. כלומר,
ההורמון
לא מעלה מוטיבציה אצל התינוק לחוות עוד
ועוד ממנו. כדי
שזה יקרה, התינוק
צריך לחוות הנאה בו בזמן שהאוקסיטוצין
מופרש בגופו. לשם
כך צריך שיפעל אצלנו מנגנון מוחי אחר –
המוטיבציה
(דופאמין).
שוב,
גם כאן
– האינטראקציה
הראשונית עם האם היא שתשפיע על הרצון של
התינוק לשאוף לקשר ולהרגיש בו הנאה.
אימהות
סינכרונית ודיכאון אחרי לידה
נמצא
שמצבי סטרס של האמא הינם בעלי השפעה
משמעותית על התינוק לטווח הארוך.
אמא
השרויה בדיכאון אחרי לידה (מצב
נפוץ המופיע בכ 15% מהאימהות
שילדו) נמצאת
במקרים רבים במצב תפקודי מעולה.
אבל
הפעולות בטיפול בתינוק עלולות להיות
ממוקדות בפן הטכני ולעתים קרובות מאופיינות
בדאגה מוגזמת לתינוק. כשאמא
אינה מסוגלת לחוות הנאה מהקשר עם התינוק
שלה, אין
רגישות מיטבית לצרכיו הרגשיים והוא לא
חווה הפרשת אוקסיטוצין סינכרונית אתה.
כך נפגם
מנגנון חשוב וקריטי לחוויית הקשר של
התינוק בעולם.
ההשלכות
של חוסר הסנכרון הרגשי הזה נבדקו על התינוק
במחקר אורך עד גיל 4, 10 ו-
20. נמצא
שככל שהילדים חוו פחות חוויות “סינכרון”
עם האמא
– הם הראו פחות יכולות חברתיות והיו
מועדים יותר לחוות דיכאון בעצמם,
או
התמכרויות לסמים כמו קוקאין.
לפי
הטענה, גם
הפרעות קשב מושפעות מאופי האינטראקציה
הראשונית בתקופה הקצרצרה הזו.
כדאי
לדעת שהורמון האהבה עצמו חשוב לא רק ליכולת
הבינאישית. נמצא
שהוא קשור בהורדת סטרס וחיזוק המערכת
החיסונית.
עת
לסנכרן ועת לחדול –
העברת
מקל ההובלה
מנגד,
מסתבר
שחשיבותה של מעורבות הורית בהתפתחות
התקינה של התינוק כבר בחודשים הראשונים,
אינה רק
במה לעשות, אלא
גם במה לא לעשות.
הקשר
הראשוני אם-תינוק
מתחיל במה שהפסיכולוגית מרגרט מאהלר
כינתה ‘סימביוזה’.
התינוק
אינו מרגיש ישות בפני עצמה אלא חווה את
עצמו כיחידה אחת עם אמו. בהמשך
חייו חייבת להתפתח היפרדות בטוחה.
הורים
לא מודעים עלולים למנוע מהתינוק את יכולת
ההפרדות הבטוחה מתוך רצון להגן או למנוע
תסכול.
היכולת
העדינה הזו להפרדות בטוחה של התינוק,
במהלכה
נבנית אישיותו העצמאית מתוך עידוד,
אישור
ותמיכה – עלולה
להיפגע אם הורים אינם רגישים להבחין מתי
ההתערבות שלהם הופכת ל”פולשנית”.
במה יכולה
להתבטא פולשנות בשלב כה מוקדם בחיי התינוק?
למשל,
כשהתינוק
מסיט מבט מאמו כדי להתנתק לרגע.
ניסיון
ללכוד את מבטו יכול לבטא מה שמכנה פלדמן
“חודרנות”.
מעבר
לזה, פולשנות
אינה מאפשרת לתינוק להתחיל לפתח תכונה
חשובה אחרת, היא
ההובלה.
איך
הבנת שפת גוף התינוק מפתחת את היכולת
החברתית שלו
אולי
מפליא, אבל
אמא יכולה לאפשר לתינוק את יכולת ההובלה
ממש מתחילת חייו. כאן
משתלב תחום מרגש אחר הקשור בהבנת שפת הגוף
של התינוק.
כבוגרים,
הבנת שפת
גוף הנה מיומנות המשמשת אותנו להתנהלות
הבינאישית שלנו. אנחנו
מבינים את הסב-טקסט
בסיטואציה חברתית בהתאם לקליטה מודעת או
לא מודעת של שפת הגוף של השותף שלנו
לאינטראקציה.
בחמש
השנים האחרונות יותר ויותר אימהות מגלות
את הערך העצום שבהכרת שפת הגוף של התינוק
לצרכים השונים. במאה
הקודמת, השתמשו
בידע שפת הגוף של התינוק כדי לעזור לו
לשלוט בצרכיו כבר בתחילת חייו (!!)
כיום,
מסתבר
שבמקום להסתמך על שעון או על עצות,
אמא יכולה
להתבונן בתינוק שלה, על
מגוון התנועות, ההבעות
והקולות שהוא עושה – כדי לדעת מתי הוא
רעב או עייף, או
כל צורך אחר. בכך,
מהווה
מנגנון שפת הגוף של התינוק כלי עוצמתי
לכל אמא, להגברת
האינטואיציה והביטחון האימהי,
הסנכרון
בינה לבין התינוק, ובעיקר
להגברת הזמינות הרגשית שלה.
כשאמא
מאפשרת לעצמה את המרחב ההקשרותי החדש
הזה, היא
מגלה איך אפשר לתת לתינוק להוביל את המענה
לצרכים שלו. כך
למשל, להאכיל
כשהוא באמת רעב, וגם
להפסיק להאכיל כאשר הוא שבע,
או צריך
לעצור לגרפס. באותו
אופן, להתכנס
לשינה רק כאשר הוא עייף ובהחלטה שלא,
בניגוד
למה שנקרא “הרדמה”.
קצת על
סודות שפת גוף תינוק
שפת גוף
נובעת למעשה מהאנטומיה שלנו.
הודות
לקשר בין כל מערכות הגוף דרך מערכת העצבים
ההיקפית, כל
צורך שמתעורר בנו מתבטא לא רק באיבר מסוים,
אלא בגוף
כולו. למשל,
אנחנו
רגילים לקשר רעב עם תחושה מעקצצת בבטן.
אבל אם
מתרכזים מרגישים שטווח התחושות רחב יותר,
וכולל
למשל הפרשה מוגברת של רוק,
לפעמים
מצטרפת תחושת חולשה, חוסר
ריכוז, חשקים
או אף עצבנות.
אצל תינוק
הביטוי של כל צורך בגוף שנולד בולט וקל
הרבה יותר לזיהוי. זאת
מפני שעדיין חסרה בו הדיפרנציאציה המוטורית
שמגיעה מאוחר יותר, כשמתפתחת
תנועה מכוונת ויזומה. כשהתינוק
מכניס יד לפיו, התנועה
יכולה להיות אקראית, אלא
שבהתבוננות שיטתית, רוב
הסיכויים שניווכח שהיא קשורה בהופעת צורך
מסוים, כגון
רעב (אבל
לא רק).
כשלומדים
להתבונן בגוף, לזהות
את התנועות וגם המגמות שלהן (דפוס
ההתגברות) מתגלה
עולם חדש של תקשורת. אבל
אז, מגלים
שהתובנה החדשה דווקא מבלבלת בהתחלה.
אלא שככל
שמפתחים את מיומנות ההקשבה החדשה-ישנה
הזו, אי
אפשר שלא להיות מוקסמים מהאוצר המפתיע
שבגוף התינוק. זהי
ההקשבה הטהורה ביותר אפשר להציע לתינוק,
ובכך
לשדרג את הסנכרון אתו.
בניגוד
למה שחושבים – שפת הגוף הראשונית אינה
שפה. לא
במובן ההדדי. התינוק
אינו יודע מה הוא חש, ולכן
נוסף אצלו ממד חזק של מצוקה רגשית לאי
הנוחות המתעוררת בגופו בשעת צורך כלשהו.
מכאן,
שהתינוק
לא יכול באמת “לספר”
לך מה
הוא צריך. להפך.
גם לתובנה
הזו הוא זקוק לך לחלוטין, כדי
שתביני אותו ותתווכי לו מה קורה לו שם
בפנים.
איך
הבנת שפת גוף תינוק עוזרת לך כאמא?
שפת הגוף
הינה כלי לשיקוף המתחולל בגוף התינוק.
זה קורה
כאשר האימא לומדת, אחרי
תרגול קצר, לקשר
את התנועות לכל צורך – כגון,
רעב,
שובע,
עייפות,
גרפס,
פליטה
והתרוקנות. לא
רק התנועות והצלילים הופכים לכלי הקשבה
בשבילך, אלא
גם מגמת ההתפתחות שלהם, ממנה
את לומדת מה דחיפות הצורך –
כמה הרעב
אקוטי ודורש מענה מידי לדוגמה.
תינוק
לא צריך לבכות כדי שיבינו מה הוא צריך:
לבסוף,
ואולי
דווקא הבשורה הכי חשובה לאימהות –
הבנת שפת
גוף מפחיתה בכי ואף מונעת אותו.
זאת משום
שהביטוי לצורך מתחיל בשפת הגוף כרבע שעה
לפני הופעת הבכי. לא
די בכך, נמצא
שמענה לפני הבכי הוא יעיל יותר.
לדוגמה,
האכלה
בסימני רעב שלפני הבכי משפיעה על שובע
לטווח ארוך יותר ושינה טובה יותר.
באהבה
לאימהות,
לוחשת
לאימהות סודות נשכחים
אודות
שפת הגוף של התינוק
נותרות מקומות בודדים לקורס “אימהות בטוחה מלידה” לחצי כאן לפרטים ושלחי הודעה לאביבה: 050-621-9632
