שלום וברכה
סוף סוף יש לי זמן ואפשרות לגשת למחשב ולספר לכם על הלידה המדהימה שלי.
עבר כבר כמעט 6 שבועות מהלידה עברתי כבר את השלב של להיות בהיי ויש תינוקת לטפל בה וילד גדול שזקוק לצומי של אמא יותר מכל דבר אחר…
ביום שישי האחרון שכתבתי בבלוג ב5 לאוגוסט אחרי שכתבתי הלכתי להביא את הבן שלי מהמעון(ברגל!) האמהות במעון אמרו לי שלדעתן יש לי עוד זמן אני נראית קלילה ונינוחה מידי…
הדעתי הביתה שוב ברגל שמתי לנסיך סרט ונכנסתי למקלחת ולישון
בעלי היגיע לקראת 15:00 והתארגנתי לנסוע להורים שלי לשבת
התחלתי להרגיש צירונים ובתוך תוכי ידעתי שזה זה!
התלבשתי יפב התאפרתי ואפילו שמתי תכשיטים ביקשתי מאריאל בעלי שיצלם אותי ויצאנו
ב16:00 עלינו לאוטובוס וכל 10-15 דקות היה ציר של איזה חצי דקה
הצירים היו ממש נהדרים חמודים כאלה ובכלל לא מזיקים…
בדרך עברנו ליד הבית חולים ואני אומרת לבעלי שאני יורדת ללדת שיצטרף אלי אחרי שהוא שם את יהונתן אצל ההורים שלי הוא נבהל ממש לקח את זה ברצינות…
הגענו להורים התקשרתי לדולה המקסימה שלי והיא אמרה שנדבר ממש סמוך לשבת לראות איך זה מתפתח
חיברתי את עצמי למכשיר הטנס זה אלקטרודות שמחוברות למדבקות בגב וזה עושה ויברציות כאלה וכשיש ציר לוחצים על כפתור וזה משבש את מעגל הכאב במוח.
במקביל התחלתי לשמוע על התהליך של שלב ראשון של הלידה של יפה ברנשטיין
הייתי בחדר לבד עם בעלי והיו כבר צירים יותר חזקים ועוצמתיים אבל זה לא כאב בכלל
התהליך עזר לי להישאר רגועה ולהרפות.
לקראת 19:00 הגענו לבית החולים יכלתי למשוך עוד בבית אבל העדפתי לנסוע לפני שבת
הגענו לקבלה כל ציר קיבלתי אותו בשמחה שהרי הוא מקרב אותי ללידה
בכל ציר הברגתי את העובר יותר ויותר בתעלת הלידה
כל ציר היה מדהים
ממש לא הרגשתי כאב
מיילדת ניגשה אלי ואמרה לי שהיא צריכה לבדוק אותי ולחבר אותי למוניטור
אני שונאת בדיקות פנימיות
בעזרת התהליך הצלחתי להיות רפויה ולא הרגשתי שום אי נעימות בבדיקה
הייתי פתיחה 4 ומחיקה 80
אחרי שעה של גלי אהבה (צירים בלשון העם) שוב בדקו אותי ונשאר פתיחה 4 עם מחיקה 100
התחלתי להתאכזב…הרי לפי החזון שכתבתי זה אמור להיות יותר מהיר מה קורה כאן?
והחלטתי שבבדיקה הבאה אני מכפילה את זה!
ובאמת לאחר שעה וחצי בערך של צירים עוצמתיים הייתי בפתיחה 8! התמלאתי אנרגיה מחודשת
בשלב זה עברנו לחדר לידה ולקחתי קצת גז צחוק להרגע מהאינטנסיביות של הצירים.
בכל מהלך הלידה הייתי רגועה ושיטפתי פעולה עם הדולה והייתי ממש פעילה
הגז צחוק קצת עירפל אותי ובבדיקה הבאה היה פתיחה 9 וחצי אז פקעו לי את המים
היגיע שלב הפריחה הלאה והחלקת התינוק
דימיינתי את עצמי כמו פרח שנפתח והתינוק מחליק החוצה
שלה צירי הלחץ נמשך כרבע שעה זה היה מאמץ פיזי גדול
לא הייתי אומרת שזה כואב אבל הייתי צריכה המון כוח ואחרי 3 שעות של גלי אהבה כבר אין הרבה כוח
ולחצתי בכל ציר חזק והרגשתי שכבר אין לי כוח
ואז נזכרתי בכל הקלטות של התהליך וידעתי שאני יכולה לעשות את זה ולחצתי חזק ממש ואז התינוקת החליקה החוצה
זה היה רגע מדהים!!!!הרגע הזה שאני מרגישה אותה מחליקה ממני
זו ההרגשה הכי טובה שהיתה לי בחיים!
אחרי הלידה ההייתי כל כך בהיי
לא הפסקתי להגיד שאני גיבורה ושעשיתי את זה והיה מדהים!
בעלי לא האמין…מה ילדת לידה טבעית בלי אפידורל??אייזה גיבורה עכשיו את יכולה לעשות הכל!
הלידה ארכה 3 ורבע דקות
אני ממליצה לכולם לשנות גישה לגבי הלידה
לידה בהחלט יכולה להיות דבר מדהים אם רק ניתן לזה לקרות
אם רק לא נאמין לדעות קדומות ומעוותות!
תודה רבה ליפה ברנשטיין על התהליך המדהים הזה
כולם מוזמנות לצפות בסרטון של סיפור הלידה למעלה!